המלצות הזנה בגידול תפוחי עץ

דרישות נוטריאנטים

הערכת ספיגת נוטריאנטים (ק”ג/טון):

שנה	N	P2O5	K2O	MgO	SO3	CaO
שנה ראשונה	48	48	36	6	3	48
שנה שנייה	42	48	63	9	4.5	36
שנה שלישית	70	60	110	12.5	9	40
ייצור	100	90	220	40	30	110
(45 טון)

חודש	שלב פיזיולוגי	N (ק"ג/הקטר)	P2O5 (ק"ג/הקטר)	K2O (ק"ג/הקטר)
פברואר	תרדמה	10	15	20
מרס	הנצת הפרחים	15	15	20
אפריל	חנטת הפרי	15	20	40
מאי	התפתחות הפרי והנצת הניצנים	20	15	40
יוני	התפתחות פירות והתפתחות וגטטיבית	10	10	40
יולי	התפתחות פירות והתפתחות וגטטיבית	5	5	40
אוגוסט	תחילת האסיף	5	5	10
ספטמבר	סוף האסיף	10	5
אוקטובר	סוף האסיף	10
סה"כ יישום	(ק"ג/הקטר)	100	90	210

הדינמיקה של ספיגת נוטריאנטים במהלך עונת יבול תפוח עץ

תסמיני מחסור בנוטריאנטים

נוטריאנט	תיאור
חנקן	זהו היסוד המינרלי החשוב ביותר בהזנת צמחים. הוא אחד המרכיבים של חומצות אמינו, חלבונים וחומצות גרעין, ולכן הוא חיוני בגדילה, בשלב חלוקת התאים וגם בשלב ההתארכות. הוא מהווה חלק ממולקולת הכלורופיל, המשפיע ישירות על הפוטוסינתזה, מכיוון שהוא חלק מהאנזים רוביסקו, הממלא תפקיד בסיסי במחזור קיבוע הפחמן הדו חמצני בעלה. הספקה ​​בלתי מספקת של חנקן מעכבת את במידה רבה את התפתחות הגידול והגעתו לשלב התנובה, ובמקרה של עץ מניב, הוא אינו משיג התחדשות זריזה עץ הפרי לעונה הבאה.
אשלגן	תפקידו העיקרי של האשלגן קשור ישירות לאיכות ולתנובה. רמות אשלגן מוגדלות משפרות את איכות היבול וכמותו. התפקידים העיקריים של אשלגן הם: סינתזת חלבון, תהליכי פוטוסינתזה והובלת סוכר מהעלים אל הפירות.
זרחן	התפקיד העיקרי של הזרחן הוא מבני, כלומר הוא מהווה חלק מ-ATP. תרכובות אלו אוגרות את האנרגיה שנוצרת בתהליך הפוטוסינתזה ומשחררות אותה באתרים ספציפיים בצמח שבהם היא נדרשת. הן חיוניות בכל התהליכים שבהם מתקיימת חלוקת תאים פעילה, כגון בזמן התפתחות השורשים ובפריחה.
סידן	חיוני להיווצרות מבנה הצמח ודופן התא. חשוב לתפקוד תקין של מנגנוני ספיגה וכן למניעת בריחה של יסודות אל מחוץ לתאים. הוא גם ממלא תפקיד מרכזי במנגנוני ההגנה של הצמח, המסייעים לו לזהות גורמי סכנה חיצוניים ולהגיב להם.

היבטים מרכזיים של תפוח העץ

עץ התפוח עמיד לקור יותר ממינים אחרים בעלי זרעים וליבה, כגון עץ האגס. כמו כן, הוא אינו זקוק לכמות רבה של חום ואור כדי להבשיל ומעדיף אקלים לח ולא יבש. על אף שהפרחים רגישים לכפור בשלהי האביב, עץ התפוח מתקיים בטמפרטורות נמוכות מ–10 מעלות צלזיוס, מבלי להשפיע על קליפתו, אם כי מתחת ל-15- מעלות צלזיוס חלק מניצני פרחים עלולים להינזק באופן בלתי הפיך.

המגבלה העיקרית לגידול עצי תפוח באזורי הדרומיים היא הדרישה לשעות קור, שכן על אף שיש זנים בעלי דרישות קור נמוכות (בסביבות 500 שעות), רוב הזנים המניבים ביותר זקוקים ליותר מ-1500 שעות קור).

במפנה דרומי ודרום מזרחי, עוצמת אור גבוהה עלולה לגרום ליצירת פירות זגוגיים וחום גבוה מעודד התכהות פנימית, צריבות על פני השטח או כוויות שמש.

מדובר בגידול לא תובעני מבחינת הקרקע, בעל מערכת שורשים רדודה, אף שהוא מעדיף קרקעות חרסית עמוקות וקלות, הוא מסתדר היטב בקרקעות כבדות או רדודות.