המלצות הזנה בגידול תות שדה

תפקיד הנוטריאנטים

חנקן

מעודד רמות תנובה גבוהות ותורם לצמיחה וגטטיבית של צמחי תות השדה

ממלא תפקיד מפתח בסינתזה של חלבונים המעורבים ישירות בצמיחה ובתנובה.

זרחן

מעודד התפתחות של מערכת שורשים בריאה. תנאי מוקדם לפריחה ולפיכך משפיעה על  מספר הפירות .

חיוני לניהול אנרגיה בצמח. משפר את חלוקת התאים.

אשלגן

משפר את הובלת הסוכרים אל הפרי. קופקטור (גורם משלים) של עשרות אנזימים. מסדיר את ניהול המים, בעיקר באמצעות ויסות הפיוניות.

מגדיל את תכולת הסוכר בפרי. מפחית את הרגישות לסוגים רבים של עקות אביוטיות וביוטיות. משפר את עומק הצבע של הפרי, את מוצקות בשר הפרי, הצורה ורמות התנובה הכלליות.

סידן

משפר את יציבות דופן התא, ולפיכך מקנה לצמח מבנה חזק ועמידות בפני מחלות.

כמות מספקת של סידן מונעת את רקבון העוקץ – BER (blossom-end rot). הוא גם משפר את אורך חיי המדף של התותים .

מגנזיום

אטום המגנזיום הוא החלק המרכזי של מולקולת הכלורופיל, הממלאת תפקיד מפתח בפוטוסינתזה. מגביר את ניצול הברזל.

נושא את הזרחן בצמח. משמש גם כמפעיל אנזימים וגם כמרכיב באנזימים רבים.

גופרית

מרכיב מבני של חלבונים ופפטידים. פעיל בהמרה של חנקן אנאורגני לחלבון.

מרכיב מבני באנזימים שונים. קטליזטור ביצירת כלורופיל.

ברזל

חיוני לסינתזה של חלבונים וכלורופיל. גורם חשוב באנזימים רבים, קשור למערכות העברת אנרגיה ונשימה.

מנגן

ממלא תפקידים חשובים בפוטוסינתזה: ריאקציית Hill (פיצול מולקולת המים), הובלת אלקטרונים, הטמעת CO₂. יצירת ריבופלבין, חומצה אסקורבית וקרוטן.

בורון

. האבקה . חלוקת תאים ויצירת דופן התא, בהקשר של ספיגה וניצול של סידן

תסמיני מחסור בנוטריאנטים

תסמיני מחסור בזרחן

תסמיני מחסור במגנזיום

ברזל

רגישות לכלור

תות שדה נחשב לאחד הגידולים הרגישים ביותר למליחות בכלל, ובאופן מיוחד לכלורידים.

עלים המושפעים מכלור מפגינים שוליים יבשים וחומים, העלים שבירים, הצמיחה הכללית מעוכבת, השורשים והצמחים מתים.

רמת הכלוריד המקסימלית הרצויה בתמיסת הקרקע היא  5 עד 7 מילי-אקוויולנט/ל,שהם כ-: 175-250 Mg/lCl

והיא משתנה במקצת לפי הזנים. ריכוז הכלוריד המומלץ במי השקיה הוא 3 עד 5 מילי-אקוויולנט/ל שהם : 100-175 Mg/lCl כלוריד בריכוז גבוה מ-0.5% בחומר היבש של הצמח מעיד על רעילות כלוריד.

שיטות גידול

הכנת הקרקע – שותלים על גבי ערוגות בגובה 30-20 ס"מ למניעת עודפי מים בבית השורשים.

אופציה א. ארבע שורות בערוגה, 25 ס"מ בין השורות ו- 30 ס"מ בין הצמחים בשורה.

העומד בשיטה זו הוא כ8000- צמחים לדונם.

אופציה ב. ערוגות צרות, 80 ס"מ ממרכז ערוגה לזו הסמוכה לה ושביל ברוחב 30 ס"מ. שתי שורות בערוגה, כ- 15 ס"מ בין השורות, ו- 25 ס"מ בין הצמחים בשורה. העומד בשיטה זו הוא  כ- 12000 צמחים לדונם.

שתילי תות שדה – את השתילים מגדלים מאמהות בחממת משתלה ובחודש ספטמבר עוקרים את הבנות בשלמותן מהקרקע או ששותלים שתילי גוש.

לשתיל צריך שיהיו יותר מארבעה עלים שלמים ושורשים לבנים ובריאים. מומלץ לקצר את השורשים לאורך של 12-10 ס"מ, למניעת קיפולים בזמן השתילה ובכדי לעודד פריצת שורשים חדשים. כאשר משתמשים בשתילי תות עם גוש, ניתן לשתול לתוך חיפוי קרקע כסוף-חום או כסוף-שחור, שנפרש מראש.

השקייה בתות שדה – בסיום השתילה משקים בהמטרה 15 מ"ק/ד ולאחר מספר שעות מנת מים נוספת של כ 25 מ"ק/ד. כעבור כ 10 ימים מהשתילה עם פריצת השורשים עוברים להשקיה ולדישון במערכת הטפטוף.

מתחילים את ההשקיה בטפטוף במנות של 10-5 מ"ק/דונם מדי יומיים, ולאחר התבססות השתילים, עוברים למשטר השקיה שיביא להעמקת השורשים, ויכלול המטרה מדי 5-3 ימים במנות של 15-10 מ"ק/דונם. זאת, בנוסף להשקיה ודישון בטפטוף של כ- 15-10 מ"ק/ד.

שיטות דישון

דישון שטח מניב

בגלל הפופולריות הרבה של השקיה בטפטוף של גידול זה, הדישון נעשה בדרך כלל על ידי הדשיה, באמצעות דשנים נוזליים והתאמת יחסי N-P-K-Ca-Mg בהתאם לצורכי הגידול בשלבי הצמיחה השונים.

מומלץ לדשן בהרכבים כדוגמת שפר עוז 5-3-8 או שפר עוז 7-3-7 שבהם מרכיב הזרחן היחודי מאפשר קליטה משופרת של סידן מהקרקע, או הרכבי מור כדוגמאת: מור 4-2-6 המכילים סידן ומגנזיום בתמיסת הדישון.

בקרקע, מילוי צורכי ההזנה של תות שדה חייבים להתמלא על ידי:

1. יסודות שנוכחים באופן טבעי במי ההשקיה
2. מרכיבים שנוכחים ממילא בקרקע
3. ספיגה נוספת של דשן בהדשייה

הצרכים של תות שדה

דישון בשלב המשתלה תספק ריכוז של 20 Mg/l זרחן P, אשלגן 60 Mg,ו-40 חנקן לדשן במשתלה בדשן מור 4-2.5-6+2+0.5+3

הזנה עלוותית

נוהג נפוץ בדישון תות שדה, מתבצע על ידי ערבוב הדשנים עם מוצרי הגנת הצומח במכל אחד. הזנה דרך העלווה מגבירה את קצב התפתחות הצמח, מחזקת את הצמחים מפני גורמים אביוטיים (כגון בצורת, חום, קרקעות קרות), ומפני גורמים ביוטיים (כגון נמטודות, מזיקים ומחלות), ומפצה על מחסור במינרלים.

קלניט – סידן (קלציום) חנקתי מומלץ לריסוס ולשמוש בהדשיה בכדי למנוע חסרי סידן.

דשנים בהשהיה מבוקרת בשדות תות שדה

השימוש בדשנים בהשהיה מבוקרת לגידולי תותים מתרחב בעולם , כתוצאה מהצורך לצמצם את עומס העבודה  בארה"ב למשל, השימוש בדשני N-P-K בהשהיה מבוקרת כבש בעולם את הענף, וכעת הוא נהוג יותר מ-55% מ-26,000 הקטרים ​​ברחבי המדינה, המרוכזים בעיקר בקליפורניה.

בדרך כלל, יישום אחד מתוכנן היטב של גרגירי דשן בהשהיה מבוקרת, כגון Agroblen®, יכול לספק את רוב דרישות המינרלים של הגידול

גידול במצע מנותק בחממות

תות שדה מגיב היטב למשטר הזנה אינטנסיבי בסביבה מבוקרת ומוגנת, .

נוסחאות הזנה ספציפיות הותאמו לגידול במצע מנותק.

קשה לתת המלצות לדישון על קרקעי, המלצה מדויקת מצריכה אנליזה של המים והתחשבות בצרכים של זן הגידול הספציפי.

במצע מנותק, מילוי צורכי ההזנה של תות שדה חייבים להתמלא על ידי:

• יסודות שנוכחים באופן טבעי במי ההשקיה
• ספיגה נוספת של דשן בטפטוף

המלצות דישון מצריכות אנליזה של המים

תות שדה בערוגה מחופה

בחממה מבט על גידול של תות שדה

ביוסטימולנטים – לצורך הגברת התבססות ופתוח השורשים מומלצת הגמעת שני החומרים ביחד –

דיימונד               250 סמ"ק/ד

אמבר                50 סמ"ק/ד

הגמעה חוזרת כל שבועיים.

כאשר העלים פרוסים במלואם מומלץ ליישם בריסוס עלוותי שילוב של הביוסטימולנטים

גומד      0.2%

פירל      0.5%

ספיר     0.2%