עלייה בתנובות החיטה בעזרת דשן המכיל גופרית

מומלץ לחקלאים בארה”ב לגלות מודעות לשכיחות הגוברת של מחסור בגופרית בקרקע ולשקול שימוש בדשנים המכילים גופרית כדי לתקן את החסרים במטרה לשמור על רמות תנובה גבוהות.

ירידה בתכולת הגופרית בקרקע עקב זיהום אטמוספרי

הדו”ח שחובר על ידי קבוצת K-State Research and Extension והמשרת את האינטרסים של חקלאים במדינת קנזס, מדגיש כיצד מקור חופשי חשוב של גופרית לקרקע הולך ומצטמצם במידה רבה. המעבר משריפת פחם לשימוש בגז טבעי ובפחם דל גופרית בארה”ב, הפחית מאוד את זיהום האוויר, כולל העלאת כמות הגופרית באטמוספרה, שעשתה את דרכה באמצעות משקעים לקרקע ומשם – לגידולים.

הוספת גופרית לעלייה בתנובות החיטה

לדברי רומולו לולאטו (Romulo Lollato), מומחה לגידול חיטה מרשת K-State Research and Extension, מחסור בגופרית הפך לאתגר משמעותי בגידול חיטה במישורים הגדולים בדרום ארה”ב. הוא ממליץ לחקלאים לשקול יישום של דשן גופרית, במיוחד בקרקעות חוליות יותר ובקרקעות המתאפיינות בתכולת חומר אורגני נמוכה. אי התחשבות בדרישות הגופרית של הצמח גורמת לאובדן תנובה ולפגיעה באיכות היבול. בנוסף, המחקר העלה כי במצב של מחסור קיצוני של גופרית בשדות, הגידולים לא הגיבו לחנקן.

פוליסולפט מגשר על פער הגופרית

בצורת דשן רב-נוטריאנטים, הפוליסולפט מכיל גופרית בצירוף אשלגן, סידן ומגנזיום. הדבר הופך את המוצר אידיאלי בכל הקשור לעמידה בדרישת הגופרית של הגידול לצמיחה נאותה ועידוד הספיגה המלאה של חנקן הניתן ביישום. שימוש בפוליסולפט מבטיח כי היבול מקבל את כל הדרוש לו ומאפשר ניצול יעיל של דשני חנקות, ומונע אי ניצול החנקן על ידי הגידול והפיכתו למפגע סביבתי בעת שטיפתו דרך האדמה אל נתיבי המים.

עבודת המחקר שנעשתה בקנזס מדגישה את בעיית המחסור בגופרית, שמשפיע על שיעור הולך וגדל של חקלאים ברחבי העולם. היא גם מתווה את המסלול הברור לפתרון הבעיה ולקבלת תפוקות יבול אפקטיביות ובנות קיימא באמצעות אסטרטגיית דישון מאוזנת וממוקדת.