שימוש בדשן פוליפוספט להגברת ריכוז הסידן באבוקדו ושיפור איכות אחר קטיף (עכו ונחשונים)

מבוא

איכות פרי אחר קטיף.

עם גל הנטיעות הנרחב של השנים האחרונות עולה הצורך להגדיל את נתח הייצוא שנשען ברובו על הזן האס. הייצוא מעלה אתגרים רבים הקשורים לחיי מדף ואיכות פנימיות של הפרי. הצורך בפרי איכותי עולה עוד יותר עם העלייה בביקוש לפרי בשל מוכן למאכל (אחרי הבחלה) בשווקי הייצוא. אם כך, פרי שנקטף במטע בגליל נארז, ומוסע אלפי קילומטרים, עובר הבחלה, ונדרש שיגיע בשל ובאיכות מעולה למדף של הלקוח הסופי אחרי 3-5 שבועות ולעיתים אף יותר עקב בעיות לוגיסטיות אשר הולכות ומחמירות. בעיקר בסוף העונה, כשרמת ההבשלה גבוהה, ביתי האריזה נתקלים בתלונות על בעיות איכות פנימית באבוקדו.

הבשלה וריקבון.

פירות האבוקדו לא מבשילים על העץ. לאחר הקטיף, פירות האבוקדו יבשילו לאורך האחסון ועל המדף. עם הבשלת הפרי מתרחשים תהליכים רבים בפרי כגון התרככות, שינוי פרופיל המטבוליטים, ירידה בחומרים האנטימיקרוביאלים כגון הדיאן ועוד (Alkan and Fortes, 2015). הפרי הלא בשל הינו עמיד למחלות, ועם ההבשלה הפרי הופך לרגיש למחלות שונות כגון מחלת האנטרקנוז הנגרמת ע"י פטריית Colletotrichum ובעיקר C. gloeosporioides (Alkan et al., 2015) או מחלת ריקבון העוקץ הנגרמת מפטריות הבוטריוספריה ובעיקר מהפטרייה Lasiodiplodia (Galsurker et al., 2018).

האפרות בפרי והרכב מינרלים.

האפרות פנימיות הן פגם פיזיולוגי (לא מחלה) אשר נפוץ בעיקר בסוף העונה (פברואר-מרץ), ועלול להוביל לפחתים משמעותיים בפרי בשל. בסקר שדה, נמצא קשר הפוך בין ריכוז הסידן בפרי לשיעור הפגמים אחרי אחסון (איור 1). מכאן, ניתן להסיק כי למרות שיש ריכוז גבוה של סידן בקרקעות ישראל הספיחה והשינוע של הסידן לרקמות הפרי אינה מתבצעת באופן המיטבי.

איור 1. הקשר בין חומרת האפרות פנימיות לריכוז סידן בציפת הפרי. הסקר כלל 41 חלקות ב-10 אתרים בגליל מערבי.

פוליפוספט ככילאט לסידן.

פוליפוספט הינה מולקולה המורכבת משתי יחידות או יותר של פוספט המקושרות בשרשרת (בדומה לזרחן במולקולת ה ATP). בנוסף לדשנים, פוליפוספטים משמשים תעשיות שונות ככילאט סידן לריכוך מים וכיוב'. דשנים המכילים פוליפוספט הינם בשימוש מצומצם בחקלאות. דשני הפוליפוספט המוכרים מיושמים ועוברים פירוק (ההידרוליזה) ע"י מיקרואורגניזמים בקרקע ליחידות המרכיבות אותה תוך מספר ימים עד שבועות מזמן היישום. בבדיקה הקדמית שערכנו בתנאים מבוקרים מצאנו שפוליפוספט גורם להמסה של מינרלים המכילים סידן עקב הורדת אקטיביות הסידן בתמיסת הקרקע והסטת השיווי משקל לכיוון המסה.

בשיתוף פעולה בין ICL לקבוצת מחקר זו, פותח דשן פוליפוספט מסחרי בעל מסיסות גבוהה וזמינות משופרת של זרחן, סידן, ויסודות הזנה נוספים דשן "עוז". עם זאת, מירב הניסויים נערכו בתנאים מבוקרים ויש לעשות ולידציה בתנאי שדה אמיתיים.

אנו מעריכים שדישון תדיר בפוליפוספט יגביר בצורה משמעותית את ריכוז וזמינות הסידן בתמיסת הקרקע ולכן גם את קצב קליטתו בשורש.

שיטות

בעונת 2023 הוקמו שני ניסויים לבחון את תגובת דישון בפוליפוספט באבוקדו מזן האס.

ניסוי 1: נחשונים:

הניסוי הראשון הוקם בחלקת ניסוי של קיבוץ נחשונים (החלקה בה נערך הניסוי ב'קיפ' ומעכב ניטריפיקציה) על רקע של מים שפירים וקרקע כבדה. בניסוי שלושה טיפולים:

1. ביקרות (אורטופוספט). דשן דלתון 5-1-7.5, 10 דונם.
2. פוליפוספט . דשן דלתון "עוז" 5-1-7.5 (הזרחן כפוליפוספט), 3 דונם.
3. פוליפוספטX2 . דשן דלתון "עוז" 5-2-7.5 (הזרחן כפוליפוספט), 3 דונם.

סה"כ, שמונה חזרות של דישון בפוליפוספט (4 רגיל ו-4 מוגבר) ו-9 חזרות ביקורת. כל חזרה היא שורה מלאה.

ניסוי 2: מו"פ גליל מערבי.

ניסוי דומה לניסוי 1 הוקם בחוות הניסיונות של מו"פ גליל מערבי בקרקע כבדה והשקיה במי קולחין. החלקה מנטיעת 2017, x46 מ', אטינגר 11% כנות דגניה 117. באזור זה, הזרחן שבמי הקולחין מספק לרוב את צורכי העץ ולכן הדישון בזרחן מצומצם. בניסוי שני טיפולים:

1. ביקורת: דשן בהרכב 5-2-2 זרחן כאורטופוספט (6 יחידות).
2. פוליפוספט: דשן בהרכב "עוז" 5-2-2 זרחן כפוליפוספט (6 יחידות).

כל טיפול בוצע ב-6 חזרות, כל חזרה שורה שלמה (29 עצים). ס"ה, כל טיפול 5.04 דונם. בנוסף לדשן 5-2-2, ניתנו 6 יחידות חנקן כאוראן בחורף לשני הטיפולים.

קטיף:  במועד הקטיף נקטפו השורות כולן והיבול נקבע על ידי חלקות המשקלי במיכלים במספר העצים.

תוצאות

נתוני יבול: נחשונים (24-25) ועכו (עונות 23-25)

נחשונים

הפרי נקטף בסוף העונה כל שנה (פברואר מרץ) ודוגמאות נשלחו לאחסון במעבדה של ד"ר נעם אלקן. נתוני היבול הגולמיים לכל שנה ואתר מוצגים בנספח 2.

היבול הממוצע (בק"ג לדונם) היה גבוה מאוד באופן כללי ועלה באופן מובהק מ 2.06 טון לדונם ל2.24 טון בטיפולי הפולי המאוחדים, עלייה של 180 ק"ג לדונם לשנה (9% עליה ביבול p=0.007).

גודל פרי בודד בדרך כלל נמצא בקשר הפוך לעומס הפרי. עם זאת, בטיפולי הפולי היבול עלה ויחד אתו עלה משקל פרי בודד שהיא על הגבול המובהקת. משקל הפרי עלה מ 182 גרם לפרי בביקורת ל 198 גרם בתגובה להזנה בפולי (עליה של 9% בגודל, p=0.050).

איור 2. נתוני יבול בנחשונים. היבול הדו-שנתי הממוצע בק"ג לדונם (פנל שמאל) ומשקל פרי בודד בגרם לפרי (פנל ימין) בתגובה לסוג הזרחן המיושם: פוליפוספט 'עוז' (Poly) מול דישון מישקי באורטופוספט (Control). כל עמודה מייצגת ממוצע משוקלל של שתי שנות הניסוי שנבחנו במודל דו-גורמי (שנה X טיפול).

עכו

היבול בעכו היה נמוך משמעותית מנחשונים. המטע סבל בתחילת דרכו מהתייבשויות חמורות (בוטריוספריה, מללת) שהלכו ופחתו עם השנים, כנראה בזכות טיפולי נחושת וג'יברלין. היבול הממוצע עלה מ0.8 טון לדונם ב2023, ל1.1 טון ב2024, ו-1.3 טון ב2025.

הממוצע הרב-שנתי (עונות 23, 24, ו-25) היו שונות בתגובה לטיפול. בעוד שב-23 ו-24 היה יתרון ניכר לפוליפוספט ('עוז') שהניב כ-150 ק"ג לדונם יותר, ב-2025 היתרון היה מינימאלי (23 ק"ג לדונם בלבד). סך הכל, תוספת היבול הרב-שנתית הממוצעת של טיפול הפולי הייתה 103 ק"ג לדונם, תוספת שהיא על סף המובהקות (p=0.0643). מעניין לציין ששיעור העלייה ביבול בעכו הוא 10%, כמעט זהה לחלוטין לתוספת שנמדדה בנחשונים.

הפרי בחוות עכו היה באופן כללי גדול למדי, מעל 220 גרם לפרי, טיפולי למטע בעל עומס פרי נמוך.  גודל הפרי לא השתנה בצורה משמעותית בתגובה לטיפולים עם יתרון זעום ולא מובהק (p=0.6813) של 5 גרם לפרי בטיפול הפולי (2.2%).

איור 3. נתוני יבול במו"פ עכו. היבול התלת-שנתי הממוצע בק"ג לדונם (פנל שמאל) ומשקל פרי בודד בגרם לפרי (פנל ימין) בתגובה לסוג הזרחן המיושם: פוליפוספט 'עוז' (Poly) מול דישון מישקי באורטופוספט (Control). כל עמודה מייצגת ממוצע משוקלל של שלושת שנות הניסוי שנבחנו במודל דו-גורמי (שנה X טיפול).

הרכב המינרלים בפרי

במועד הקטיף, דוגמה מייצגת של כ-10 פירות נשלחו לאנליזה מינרלית לקבוע את השפעת סוג הדשן (פולי מול ביקורת) על תכולת המינרלים בפרי. הנתונים הגולמיים של כל טיפול ושנה מוצגים בנספח 1.

עכו

בעונת 2023 דגמנו פרי משני הטיפולים בארבעה מועדים: אוגוסט, נובמבר, פברואר, ואפריל. הפרי נשלח למעבדה בגילת ונקבע ריכוז הסידן והזרחן בפרי (טבלה 1).  באופן כללי, ריכוז הסידן בפרי דעך במהלך העונה מ0.18% באוגוסט ל 0.05% בפברואר-אפריל. דעיכה זו מעידה על המגבלה של תנועת הסידן לפרי בשלב ההבשלה. למעשה, מאוקטובר עד אפריל אין הוספת סידן לפרי והירידה בריכוז נובעת מצבירת חומר יבש (שמן).

בשנים העוקבות, 2024 ו-2025, ריכוזי המינרלים בפרי נקבעו במועד הקטיף בלבד (פברואר).

איור 4 מציג את ההשפעה היחסית של דישון בפוליפוספט על הרכב המינרלים בציפת פרי האבוקדו, בהשוואה לאורטופוספט, בשלוש עונות ניסוי בעכו (2023–2025). באופן כללי, הפוליפוספט הוביל למגמה של עלייה קלה בריכוזי היסודות ובחומר היבש, אך ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית (p>0.05).  העליות הגדולות ביותר נצפו ב-חנקן, אשלגן,  בורון, כ-6% עליה בריכוז. ריכוזי P ו-Mn לא השתנו כלל, ואילו Zn הראה ירידה זעירה (כ-1%). חומר יבש נטה לעלות בכ-3%, עם מובהקות גבולית (p=0.062). בסיכום, הפוליפוספט לא שינה באופן מובהק את ההרכב המינרלי של ציפת הפרי, אך ניכרת מגמה עקבית של עליה בריכוז בכל היסודות למעט אבץ.

איור 4. הרכב המינרלים היחסי בטיפולי הפוליפוספט מול הביקורת בניסוי בעכו (שלוש עונות 23-25). השינוי היחסי בהרכב המינרלים בציפת פרי אבוקדו בפרי שהוזן בפוליפוספט מול פרי שהוזן באורטופוספט. ערכים חיוביים מעידים על עלייה ביחס לביקורת וערכים שליליים מעידים על ירידה. הקווים מעידים על רווח בר-סמך.

נחשונים

ריכוזי המינרלים בציפת הפרי נבחנו במועד הקטיף בלבד.  איור 5 מציג את ההשפעה היחסית של דישון בפוליפוספט על הרכב המינרלים בציפת פרי האבוקדו בניסוי בנחשונים (2024–2025). בניגוד לניסוי בעכו, כאן נמצאו מספר שינויים מובהקים בהרכב הפרי. הפוליפוספט העלה באופן מובהק את ריכוזי הזרחן (9%), האשלגן (8%), המגנזיום (5%), הגופרית (5%), המנגן (4%) והנתרן (17%). לעומת זאת, נרשמה ירידה מובהקת בריכוז הסידן (6%) ובאחוז החומר היבש (3%). ריכוזי החנקן, הבורון, הברזל, האבץ והנחושת לא הושפעו באופן מובהק מהטיפול. בסיכום, הפוליפוספט שינה את ההרכב המינרלי של ציפת הפרי, בעיקר באמצעות העלאת ריכוזי מירב יסודות הזנה למעט חנקן וסידן,  עם ירידה קלה בחומר היבש.

איור 5. הרכב המינרלים היחסי בטיפולי הפוליפוספט מול הביקורת בניסוי בנחשונים (שתי עונות: 24-25). השינוי היחסי בהרכב המינרלים בציפת פרי אבוקדו בפרי שהוזן בפוליפוספט מול פרי שהוזן באורטופוספט. ערכים חיוביים מעידים על עלייה ביחס לביקורת וערכים שליליים מעידים על ירידה. הקווים מעידים על רווח בר-סמך.

איור 6 מציג את ההשפעה הכוללת של דישון בפוליפוספט על הרכב המינרלים בציפת פרי האבוקדו, לאחר איחוד הנתונים משני אתרי הניסוי (7 עונות). הפוליפוספט העלה באופן מובהק את ריכוזי הזרחן (5%), האשלגן (7%), המגנזיום (4%) והנתרן (10%). בנוסף, נצפתה מגמה לעלייה בגופרית בבורון, בנחושת, ובמנגן, אך ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. ריכוזי החנקן, הסידן, הברזל, והאבץ לא הושפעו באופן מובהק מהטיפול. גם אחוז החומר היבש לא השתנה בין הטיפולים. בסיכום, שילוב כלל הנתונים מצביע על כך שפוליפוספט משפר באופן עקבי את ריכוזם של מספר יסודות הזנה מרכזיים בפרי, בעיקר זרחן, אשלגן ומגנזיום, ללא השפעה על ריכוז הסידן או על החומר היבש.

איור 6. הרכב המינרלים היחסי בטיפולי הפוליפוספט מול הביקורת בניסוי בשני הניסויים יחדיו. השינוי היחסי בהרכב המינרלים בציפת פרי אבוקדו בפרי שהוזן בפוליפוספט מול פרי שהוזן באורטופוספט. ערכים חיוביים מעידים על עלייה ביחס לביקורת וערכים שליליים מעידים על ירידה. הקווים מעידים על רווח בר-סמך.

נמצא קשר שלילי בין משקל הפרי הממוצע לבין ריכוז הסידן בציפת הפרי. ככל שהפרי גדול יותר, כך ריכוז הסידן נוטה להיות נמוך יותר. קשר זה נשמר בכל שלוש שנות הניסוי, לאחר התחשבות בהבדלים בין השנים. המודל כולו מובהק מאוד (p<0.0001) ומסביר כ־45% מהשונות בריכוז הסידן בפרי. הממצא מחזק את ההנחה שצמיחת הפרי גורמת ל"דילול" הסידן בציפה, ולכן פירות גדולים יותר נוטים להיות בעלי ריכוז סידן נמוך יותר.

איור 7: הקשר בין גודל הפרי לריכוז הסידן בפרי בשלוש השנים ושני האתרים

מדדי איכות פרי

ארגז (כ-4 ק"ג) מכל חזרה בכל שנה נשלח מעבדה של נועם אלקן לבחינה של איכות אחר קטיף. הפרי שהה בקירור כ-3 שבועות ועוד שבוע בטמפרטורת חדר לפני בחינה של האפרות וריקבונות. שלומה מדדים נקבעו: האפרות פנימיות, רקבון צד, ורקבון עוקץ. חומרת הפגמים השונים נעה בסקאלה של 10 (רקוב לחלוטין) ל-0 (פרי נקי).

נחשונים

החומרה של האפרות פנימיות הייתה גבוהה יותר בביקורת באופן מובהק, אינקס חומרה של 2.0 לעומת 0.1 בלבד בטיפול הפוליפוספט.

גם שיעור הפרי בעל האפרות היה גבוה פי-10 בביקורת, 32%, לעומת 3% בלבד בטיפול הפולי

איור 8. רמת האפרות בניסוי בנחשונים. חומרת האפרות פנימיות (פנל שמאל) ושיעור ההאפרות הפנימיות (פנל ימין) בתגובה לסוג הזרחן המיושם: פוליפוספט 'עוז' (Poly) מול דישון מישקי באורטופוספט (Control). כל עמודה מייצגת ממוצע משוקלל של שתי שנות הניסוי שנבחנו במודל דו-גורמי (שנה X טיפול).

ריקבונות עוקץ וצד לא נבדלו באופן מובהק בין הטיפולים, עם זאת, היו נמוכים בטיפול הפולי: 1.4 לעומת 2.4 בחומרת ריקבון עוקץ, ו3.3 מול 2.7 בחומרת ריקבון צד.

איור 9. רמת הריקבונות בניסוי בנחשונים. חומרת ריקבונות צד (פנל שמאל) וחומרת ריקבונות עוקץ (פנל ימין) בתגובה לסוג הזרחן המיושם: פוליפוספט 'עוז' (Poly) מול דישון מישקי באורטופוספט (Control). כל עמודה מייצגת ממוצע משוקלל של שתי שנות הניסוי שנבחנו במודל דו-גורמי (שנה X טיפול).

עכו

רמת ההאפרות הפנימיות בניסוי זה הייתה גבוהה למדי, סביב אינדקס חומרה ממוצע רב-שנתי של   ואחוז פרי עם האפרות של 80-90%. נמדדה ירידה מתונה בחומרת ההאפרות בטיפול הפולי, מ5.5 בביקורת ל-4.2 בטיפול הפולי, ירידה זאת הייתה על גבול המובהקות (p=0.07). שיעור הפרי עם האפרות היה כאמור גבוה מאוד, 90% בביקור ו-84% בטיפול. ההבדלים לא מובהקים.

איור 10. רמת האפרות בניסוי בעכו. חומרת האפרות פנימיות (פנל שמאל) ושיעור ההאפרות הפנימיות (פנל ימין) בתגובה לסוג הזרחן המיושם: פוליפוספט 'עוז' (Poly) מול דישון מישקי באורטופוספט (Control). כל עמודה מייצגת ממוצע משוקלל של שלושת שנות הניסוי שנבחנו במודל דו-גורמי (שנה X טיפול).

ריקבונות הצד וריקבונות העוקץ היו נמוכים בחומרתם מחומרת ההאפרות הפנימיות (אינדקס של 3 ו-1 לעומת כ-5 לריקבון צד, עוקץ והאפרות בהתאמה). לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים

איור 11. רמת הריקבונות בניסוי בעכו. חומרת ריקבונות צד (פנל שמאל) וחומרת ריקבונות עוקץ (פנל ימין) בתגובה לסוג הזרחן המיושם: פוליפוספט 'עוז' (Poly) מול דישון מישקי באורטופוספט (Control). כל עמודה מייצגת ממוצע משוקלל של שתי שנות הניסוי שנבחנו במודל דו-גורמי (שנה X טיפול).

סיכום

לאורך חמש שנות ניסוי בשני אתרים שונים, דישון בפוליפוספט ("עוז") הוביל לשיפור עקבי בביצועי המטע ובאיכות הפרי. בשני האתרים נמצא שביחס לביקורת, דישון בפוליפוספט הביא לתוספת יבול של כ-10% בממוצע, שהם  כ־180 ק"ג פרי לדונם בנחשונים וכ־103 ק"ג פרי לדונם בעכו. בנחשונים אף נרשמה עלייה מובהקת בגודל הפרי בעוד שבעכו התוספת הייתה מינורית.

למרות שההשערה המקורית הייתה שפוליפוספט יעלה את ריכוז הסידן בפרי, הדבר לא אושש בניסויי השדה, ולא נמצאה עלייה עקבית בריכוז הסידן בציפה. יתכן שחוסר התגובה לסידן נובע מהעלייה בגודל הפרי שגורמת לאפקט "דילול" של הסידן בציפה. כלומר, כמות הסידן בפרי עולה, אך הריכוז לא משתנה בגלל שהפרי גדול יותר. עם זאת, הפוליפוספט העלה באופן עקבי את ריכוזי הזרחן, האשלגן, המגנזיום, וחלק מיסודות המיקרו בפרי, ובמקביל שיפר באופן משמעותי את איכותו לאחר האחסון בעיקר על ידי הפחתה משמעותית של האפרות פנימיות. בנחשונים נרשמה ירידה חדה בהאפרות פנימיות, הן בחומרת הפגיעה והן בשיעור הפירות הפגועים, ובעכו נצפתה מגמה דומה על סף המובהקות.

המשך מחקר

לאור התוצאות המעודדות אנחנו ממשיכים באותה מתכונת בעונת 2026.

מימון

המחקר ממומן על ידי שולחן האבוקדו במועצת הצמחים ובחלקו על ידי ICL.

ספרות

Alkan, N., Friedlander, G., Ment, D., Prusky, D., & Fluhr, R. (2015). Simultaneous transcriptome analysis of Colletotrichum gloeosporioides and tomato fruit pathosystem reveals novel fungal pathogenicity and fruit defense strategies. New Phytologist, 205(2), 801-815.‏

Alkan, N., & Fortes, A. M. (2015). Insights into molecular and metabolic events associated with fruit response to post-harvest fungal pathogens. Frontiers in plant science, 6, 889.‏

Galsurker, O., Diskin, S., Maurer, D., Feygenberg, O. and Alkan, N., 2018. Fruit stem-end rot. Horticulturae, 4(4), p.50.

ממצאים אלו מצביעים על כך שהיתרון של הפוליפוספט אינו נובע מהגדלת ריכוז הסידן בפרי, אלא ככל הנראה משיפור כללי בהרכב הכימי של הפרי ומצב ההזנתי של המטע. לאור התוצאות, פוליפוספט מהווה כלי מבטיח לשיפור יבול ואיכות באבוקדו, במיוחד במטעים המועדים לבעיות איכות פנימית לאחר הקטיף.

נספחים

נספח 1: הרכב מינרלי של ציפת פרי אבוקדו בתגובה לדישון בפוליפוספט או אורטופוספט בניסויי עכו ונחשונים.
ריכוזי יסודות ההזנה ואחוז החומר היבש (DM) בציפת פרי אבוקדו במועד הקטיף. הנתונים מוצגים כממוצע ± סטיית תקן עבור כל אתר, שנה וטיפול. הניסוי בעכו כלל שלוש עונות גידול (2023–2025) והניסוי בנחשונים כלל שתי עונות גידול (2024–2025). טיפולי ה-Poly קיבלו זרחן כפוליפוספט ("עוז"), בעוד שטיפולי הביקורת קיבלו זרחן כאורטופוספט. ערך n מציין את מספר הפירות שנדגמו בכל טיפול.

נספח 2. יבול ומשקל פרי ממוצע בתגובה לדישון בפוליפוספט בניסויי עכו ונחשונים.
היבול (ק"ג לדונם) ומשקל הפרי הממוצע (ק"ג לפרי) של אבוקדו מזן האס בתגובה לדישון בפוליפוספט ("עוז") או אורטופוספט (ביקורת). הנתונים מוצגים כממוצע ± סטיית תקן עבור כל אתר, שנה וטיפול. הניסוי בעכו כלל שלוש עונות גידול (2023–2025) והניסוי בנחשונים שתי עונות גידול (2024–2025). ערך n מייצג את מספר החזרות ששימשו לחישוב הממוצע. בנחשונים לא נמדד משקל פרי בעונת 2024.