ווטסאפ
טוויטר
מייל
העתק קישור מקורות גופרית היסטוריים
מבחינה היסטורית, חלק גדול מדרישות הגופרית של צמחים התמלא על ידי תהליכים תעשייתיים ששחררו גופרית לאטמוספירה. ואולם שינוי החקיקה לשיפור איכות האוויר גרם להפחתת תכולת הגופרית באטמוספרה והגביל את זמינות הגופרית לצמחים. נצרף זאת לגידול המתמיד בהיקפי החקלאות ולניצול הגופרית המוגבר מהקרקע – והצורך בדשני גופרית אפקטיביים ברור.
תפקיד הגופרית בצמחים
הגופרית חיונית לצמחים ליצירת חלבונים, אנזימים, ויטמינים וכלורופיל. בקטניות יש חשיבות מכרעת בפיתוח פקעיות השורש (nodules) ובקיבוע יעיל של חנקן.
סינתזה של חלבונים דורשת כמויות גדולות של גופרית, במיוחד ליצירת שמנים בזרע. בהיותה מרכיב של מספר חומצות אמינו וויטמינים המצויים בצמחים ובבעלי חיים, הגופרית ממלאת תפקיד קריטי בקביעת האיכות התזונתית של מזונות.
הגופרית חיונית גם לפוטוסינתזה ותורמת לסבילות החורף של הגידול. יש חשיבות מכרעת להספקה נאותה של גופרית לא רק לגידולים המתאפיינים בדרישות גבוהות לגופרית – כגון קטניות (אספסת, תלתן ופולי סויה) ומצליבים (קנולה וזרעי לפתית) – אלא גם לגידולים בעלי דרשות גבוהות לחנקן (תירס וכותנה) הזקוקים לגופרית לצורך ניצול החנקן.
תסמיני מחסור בגופרית
צבע עלים ירוק-חיוור, תחילה בעלים הצעירים, מעיד על מחסור בגופרית. בסופו של דבר, הצמח כולו יקבל מראה צהוב-ירוק בהיר. צמחים המפגינים מחסור בגופרית נראים לעתים קרובות קטנים יותר וצמיחתם מעכבת.
נמצאה משפחה אחת
