דישון לאחר הקטיף בנשירים

הדישון שלאחר הקטיף, המתבצע כל עוד קיימת עלווה חיונית על העץ, הוא חלק בלתי נפרד מתכנית הדישון הכללית, המשתרעת לאורך עונת ההשקיה. בתכנית נקבעים סוג הדשן, כמותו ומשך הדישון, תוך התחשבות באיכות המים, בתוצאות בדיקות העלים והקרקע וביבול הצפוי.

 

בעונות האביב והקיץ מדשנים את העצים תוך כדי השקיה סדירה, על פי תכנית הדישון, ודואגים לאספקה קבועה ומבוקרת של יסודות הזנה לצורך התפתחות תקינה וקבלת יבול מיטבי.

הדישון לאחר הקטיף, לעומת זאת, מבוסס על יכולתו הפוטנציאלית של עץ הפרי לאגור חנקן ויסודות הזנה אחרים לשימוש עתידי. החומרים האלה, שנשמרים בחלקים המעוצים – הענפים והגזע – ישמשו את העץ בקרוב מאוד, באביב המוקדם.

 

העץ באביב

בתקופת האביב המוקדם עובר העץ תהליכים תובעניים של פריחה, חנטה ולבלוב ראשוני, שדורשים רמה גבוהה של יסודות הזנה. לרוע המזל, התנאים לקיומם של תהליכים אלה אינם אידיאליים בעונה זו. באביב המוקדם הקרקע קרה ולעתים רוויה במים לאחר גשמי החורף, מערכת השורשים אינה פועלת ביעילות, ולעץ יכולת מוגבלת לקלוט מהקרקע את יסודות ההזנה החיוניים לו, בנוסף, הדשיה בתקופה זאת כרוכה בבזבוז מים, ולכן מומלצת פחות. במקרים שבהם מחויב נוהל דישון, מומלץ לבצע דישון טכני) מים לצורך מתן דשן בלבד).

מאגרים מדולדלים מחומרי הזנה דווקא בעונה רגישה זו עלולים לפגוע בפריחה ובחנטה, עד מצב של נשירת חנטים. כחקלאים, עלינו לדאוג למלא את המאגרים לאחר קטיף הפרי, כדי להבטיח את היבול המיטבי של העונה הבאה. מאגרים מלאים חיוניים ביותר לשלב הלבלוב המוקדם, הפריחה והחנטה, ומאפשרים לעץ לעבור תקופה זו עם רזרבות מספיקות עד לחזרתה של מערכת השורשים לפעילות מלאה.

לפיכך, נודעת בנשירים חשיבות מיוחדת לדישון שלאחר הקטיף, וכרבע ממנת הדשן השנתית ניתנת במועד זה וממלאת מחדש את המאגרים. מומלץ לשלב בדישון זה את כל יסודות ההזנה, מכיוון שכולם חיוניים לפריחה ולחנטה תקינות בתחילת העונה.

מחקרים שנעשו במטעי אפרסקים הראו עלייה של 50% ברמת החנקן ברקמות העץ בעקבות הדישון שלאחר הקטיף. מאגרים אלו ישמשו את העץ באביב המוקדם.

הזנה עלוותית

כשהקרקע רוויה וקיים קושי לדשן דרכה, כדאי להוסיף יסודות הזנה ישירות לעלים. לצורך כך, פיתחה דשנים מקבות ICL מוצרים ייחודיים להזנה עלוותית, שמצליחים לחדור את שכבת ההגנה על העלה, אך אינם פוגעים בו.

הזנה עלוותית אינה מחליפה את ההזנה דרך הקרקע, אלא מתגברת אותה ומסייעת במצבים שבהם ההזנה דרך הקרקע אינה יכולה לרפא מחסור מסוים במהירות מספקת, או כאשר יש יתרון מוכח בתגבור דרך העלווה ובהגעה של יסודות ההזנה ישירות לאתרי הפעולה שלהם: עלים, ניצני פריחה ופירות צעירים.

הזנה עלוותית מציבה לפנינו אתגר: עלי הצמח מכוסים שכבת שעווה המגינה עליו מאיבוד נוזלים, אך גם מקשה על חדירה של חומרים לתוכם. לפיכך, כאשר מיישמים הזנה עלוותית יש להשתמש בחומרים משטחים שנועדו לכך ומסוגלים לחדור לעלה.

סדרת נוטרי-ונט של “דשנים” מקבוצת ICL מכילה את המשטח הייחודי פרטי-ונט, היעיל במיוחד בריסוסי הזנה עלוותית. הדשנים שבסדרה מכילים מגוון יסודות הזנה ומשמשים בגידולים רבים:

נוטריוונט בוסטר 8-16-39+ME – משמש בכרמי ענבים לעידוד הצימוח האביבי כשהוא מרוסס באורך שריגים של 10 – 15 ס”מ, בשני טיפולים במרווח של עשרה ימים זה מזה.

נוטריוונט סטרטר עם בורון  10-33-21+1.8%B – השימוש במוצר הוא האפשרות היעילה וכמעט היחידה להוסיף בורון לגידולים החסרים אותו.

עלוותון 7-7-7+10 – דשן עלוותי המכיל רמה גבוהה של יסודות מאקרו ומיקרו לעידוד צימוח והורקת העלים. בכרמי ענבים ובמטעי שקדים משמש העלוותון לעידוד הצימוח בראשית העונה, ומומלץ ליישם בכיסוי מלא של עלווה. בפרדסים הוא מעודד צימוח והורקה של עצים עם סימני מחסור. רצוי להיוועץ באגרונומים שלנו לפני השימוש כדי להתאים את הטיפול לגידול ולתנאי הגידול.

 

המלצות האגרונומים לדישון לאחר קטיף בנשירים

 

דובדבן – מגנזיום בדובדבן ממלא תפקיד חשוב בהזנת הצמח ונמצא במרכז מולקולת הכלורופיל. למגנזיום עוד מגוון תפקידים חשובים בחילוף חומרים בצמח, כולל סינתזה של חלבון, בסינתזה והפעלה של תרכובת האנרגיה בתא ובחלוקת מאזן הפחמימות בחלקי הצמח השונים. המגנזיום נדרש בדובדבן אפילו יותר מזרחן ולפי בדיקות עלים של מגדלים לאורך שנים היסוד כמעט תמיד נמצא במחסור.

אם רמת המגנזיום במי ההשקיה אינה מספקת כדאי לבצע טיפול לאחר קטיף ולתת 2 ליטר לדונם מגנזאון דרך ההשקיה, או לחילופין לדשן עם דשן המכיל מגנזיום.

שקדים – כל טון שקדים מרחיק 400 גרם גופרית. הגופרית מסייעת לצמח בתהליכים רבים בצמיחתו ומהווה 30% ממבנה חומצות האמינו וייצור החלבונים בצמח.

בשקד נהוג לתת 5 יחידות חנקן בדישון לאחר הקטיף. ניתן לבצע זאת עם אמון גפרתי או אמון גפרתי חנקתי 12%.

אפרסק ונקטרינה – נמצא שצריכת המנגן והאבץ בעצי אפרסק ונקטרינה גבוהה ביחס לגידולים אחרים. לאבץ תפקידים חשובים בצמח וביניהם גודל הצמח והתפתחות של גבעולים ענפים ועלים. האבץ הוא מרכיב חיוני באנזימים רבים בצמח, כמו אוקסין. רמות נמוכות של אוקסין יגרמו לעיכוב ההתפתחות של ענפים ועלים והוא גם חשוב להיווצרות כלורופיל בצמח. המנגן מסייע לאנזימים להתפרק לייצור כלורופיל ולתהליך הפוטוסינתזה.

באפרסק ובנקטרינה מומלץ להשתמש בסדרות דשן עם מיקרו-אלמנטים, כמו שרית סופר.