המלצות הזנה בגידול בננה

גידול בננות – שלב אחרי שלב

שלב 1: שתילים

ניתן לרכוש שתילים שמקורם בתרביות רקמה במשתלות בעלות מוניטין או מייצור עצמי אצל של מגדלי פירות מנוסים.

שלב 2: שתילה

כדי ליצור חלקות גידול סטנדרטיות ולייעל את ניהול הגידול, יש להפריד את השתילים בצורה נאותה. בגומות שבהן לא התפתחו שתילים יש לשתול שתילים חדשים 30 עד 40 יום לאחר השתילה המקורית.

שלב 3: ניהול הגידול

• יש לבצע הדברת עשבים במיוחד בשלבים הראשונים.
• הדילול מיועד להרחיק עודף נצרים מפקעת, להשאיר נצר בן אחד לכל צמח, ומאוחר יותר – את הנצר הנכד. כל פקעת יוצרת בדרך כלל שלושה צמחים: אב, בן ונכד.
• הסרת העלים היא הרחקת עלים קרועים, יבשים, נגועים במחלות, ואפילו כאלה שגורמים נזק לאשכול. פעולה זו משפרת את התפתחות הניצנים, מפחיתה את התפשטות המחלות, משפרת את האוורור והחשיפה לאור ומקלה את הקטיף.

שלב 4: הרחקת הלב והפרחים

יש להרחיק את ‘לב’ הבננה 10 עד 20 ס”מ מתחת לתפרחת האחרונה זמן קצר לאחר הפתיחה. פעולה זו מאיצה את התפתחות האשכול, משפרת את איכות הפרי ומפחיתה את היקף המזיקים. יש להרחיק פרחים זמן קצר לאחר הרחקת ה’לב’ ורק בזנים עם פרחים זכריים מתמידים מתחת לאשכול האחרון כדי להפחית גם את היקף המזיקים.

שלב 5: עיטוף האשכול

פעולה זו מגנה על הפירות מפני מזיקים ונזק פיזי ומאיצה ומאזנת את התפתחות האשכול. יש לבצע אותה לאחר הסרת ה’לב’, הפרחים הזכריים והאשכול האחרון.

יש ליישם דשן בהתאם לשלב הגידול ועל סמך תכולת המינרלים בקרקע, מיצוי נוטריאנטים ותנאי מזג האוויר.

יישום הדשן מתבצע ממרץ עד סוף נובמבר.היישום נעשה בהדשייה עם דשנים נוזליים כדוגמאת עידית או שרית (במידה ומומלצת תוספת מיקרונוטריינטים) עם זאת, שימוש בדשנים בשחרור איטי או הדרגתי מאפשר להפחית את מספר היישומים ואפשר לצפות להשפעה חיובית על התנובה, האיכות והרווחיות.

להשגת תנובה בינונית עד גבוהה, בתוספת מיקורונטיריינטים לרמות יבול גבוהות
N-40, P2O5-6, K2O-60, CaO-13, MgO-6 ו-S בהתאמה, בתוספת שיעור סביר של מיקרונוטריאנטים בהתאם לרמות התנובה של כל חווה.

מומלץ לגדל צמחי בננה בשמש מלאה עד חצי צל במקום מוגן

צמחי בננה זקוקים לקרקע פורייה, לחה אך מנוקזת היטב

דרישות נוטריאנטים

הערכת קליטת נוטריאנטים (ק”ג/טון):

	N	P2O5	K2O	MgO	SO3	CaO
פירות	189	29	778	49	50	101
גזעול	199	27	660	76	77	126

50 טון/הקטר פרי טרי ב-2000 צמחים/הקטר

מקור: IPI Bulletin 7 – Fertilizing for High Yield – Banana (1989).

הדינמיקה של קליטת נוטריאנטים במהלך עונת יבול הבננות

	יבולים שנאספו (ק"ג/טון פ"ט*)	יבולים שנאספו (ק"ג/הקטר) 40 טון פ"ט*	יבולים שנאספו (ק"ג/הקטר) 40 טון פ"ט*
N	7.1	284	426
P2O5	0.58	23	35
K2O	20.21	808	1213
MgO	1.6	238	356
SO3	1.52	64	96
CaO	5.94	61	91

* פ”ט = פרי טרי

מקור: Research Data INIAP-IPI (2020)

תפקיד הנוטריאנטים

	N	P2O5	K2O	MgO	SO3	CaO
מאפייני התנובה:
תנובה	+	+	+	+	+	+
משקל האשכול	+	+	+	+
כפות/אשכול	+		+
פירות/כף			+
מספר הפירות			+
משקל הפרי			+
קוטר הפרי			+
משקל הפרי			+
מאפייני איכות:
עמילן	+	+	+
סוכרים			+
חומצה	+		+
יחס סוכר/חומצה			+
כלל המוצקים המסיסים	+		+
חומצה אסקורבית (ויטמין C)			+
בעיות בקליפה						-

+ = שיפור; – = הפחתה;

מקור: Banana Crop Guide, Haifa.

תסמיני מחסור בנוטריאנטים

נוטריאנט	תיאור
חנקן	תסמיני מחסור מופיעים במהירות, בו-זמנית בעלים הצעירים והבוגרים.
	העלים הופכים קטנים מאוד וצבעם ירוק חיוור.
	העורק המרכזי, הפטוטרות ונדני העלים מקבלים צבע ורוד אדמדם, קצב יצירת העלים יורד באופן ניכר. המרחק בין עלים עוקבים מצטמצם, דבר הנותן לצמח 'מראה שושנת'; צמיחה לקויה המובילה לצמח מעוכב התפתחות. אשכולות הפרי קטנים, מספר האשכולות מצומצם.
	מקור: Rahul Mane B.Sc.
זרחן	חיוניות מופחתת, צמיחה מעוכבת והתפתחות שורשים לקויה, השוליים של 4 עד 5 העלים המבוגרים ביותר הופכים כלורוטיים. בתנאי מחסור חמור בזרחן, העלים מפתחים כתמים חומים-סגולים שבסופו של דבר הופכים לנמק בצורת 'שיני מסור'. העלים המושפעים מסתלסלים והפטוטרות נשברות, העלים הצעירים מקבלים צבע ירוק-כחלחל כהה. הבשלת הפרי מעוכבת
אשלגן	תסמיני מחסור באשלגן מופיעים בדרך כלל בזמן הפריחה.
	הופעה מהירה של צבע כתום / צהוב בעלים מבוגרים אשר מתייבשים ומתים לאחר מכן; לעיתים קרובות, העורק המרכזי של עלים אלה מתכופף או נשבר בשני שליש מאורכו, דבר הגורם לעלה לפנות כלפי מטה.
	הצמחים יוצרים עלים קטנים, הפריחה מעוכבת. אשכולות מוקטנים, תסמין זה נראה לפני ההשפעה על גדילת הצמח.
סידן	התסמינים מופיעים בעלים הצעירים יותר עקב ניידות נמוכה של סידן לתוך הצמח, בדרך כלל לאחר הלבלוב, או כתוצאה מיישום לא מאוזן של אשלגן.
	כלורוזה בין העורקים קרוב לשולי העלה. 'עלה מסמר'- דפורמציה או היעדר טרף, הפרי נסדק בקלות עם הבשלתו, הפרי מתכופף ומקבל צורה קעורה. קוטר הפרי וביומסה פוחתים.
מגנזיום	כלורוזה של שולי העלה בעלים מבוגרים. ההצהבה מגיעה כלפי העורק המרכזי, וליד העורק המרכזי נותר פס ירוק. הכלורוזה חמורה יותר בעלים החשופים ישירות לאור השמש, פספוס סגול בפטוטרות.
	היפרדות של נדן העלה מהגזעול. גובה הצמח מצומצם, הפירות לא מבשילים כיאות ומאבדים את הטעם.
גופרית	התסמינים דומים לאלה של מחסור בחנקן, אך הכלורוזה אחידה וגורפת בכל הצמח, כולל בעלים הצעירים. עלה הלב מלבין, וטרפי העלים האחרים מתרככים מאוד ונקרעים בקלות. העלים מתעבים ומתקמטים, מחסור מתקדם מביא לעיכוב גדילה של הצמח.

מקור: https://vikaspedia.in