הדרים

גידול הדרים בישראל מצטיין בפיתוח זנים ייחודיים המותאמים לתנאי הקרקע והמים. מוצרי דישון מתאימים נותנים מענה לצרכים המיוחדים של הפרי העסיסי

תיאור

  • עצי הדר רגישים לטמפרטורות נמוכות.

  • ה-pH האופטימלי בקרקע עבור הדרים הוא 6.0 עד 6.5.

  • עצים צעירים לאחר נטיעה יש להשקות עד שני ליטרים ביום בטפטוף קרוב לגזע.

  • עצים בוגרים יש להשקות 1-2 פעמים בשבוע בקרקעות כבדות ועד השקיה כל יום-יומיים בקרקעות קלות.

  • שתילי הדרים צעירים יש להתחיל לדשן כחודש לאחר הנטיעה.

  • מומלץ לדשן הדרים באופן סדיר אחת למספר שבועות בדשן מעורב לעצי פרי, ולהוסיף מיקרו-אלמנטים לפי הצורך כל כמה חודשים.

  • שיטות הדישון בעיקריות בהדרים הן הדשיה באמצעות מערכת ההשקיה, פיזור סביב העץ, וריסוס עלוותי. יישום דרך הקרקע יעיל על פני דישון עלוותי, עקב צריכת הדשן הגבוהה של עצי ההדר.

  • בהדשיית הדרים יש להעדיף דשנים שבהם מרכיב החנקן בצורת אמון חנקתי.

  • פירות הדר צורכים כמויות גדולות של אשלגן, שידוע בהשפעתו על איכות הפרי.

עצי ההדר הם בני משפחת הפיגמיים (Rutaceae). מוצאם של מרבית המינים המוכרים כהדרים הוא במזרח הרחוק, משם התפשטו אל אזורי הים התיכון ומאוחר יותר הגיעו אל מרכז אמריקה. כיום ההדרים מהווים מעל ל-40% מכלל הפירות העסיסיים הנסחרים בעולם.

עצי ההדר ירוקי-עד וגובהם הממוצע מגיע עד לכשבעה מטרים. ענפי העצים קוצניים לרוב, העלים מבריקים והפירות בעלי צבע בולט שנע מכתום כהה ועד צהוב ומתאפיינים בריח וטעם. במהלך השנים השביחו בני האדם והכליאו מינים שונים מבין פירות ההדר ויצרו זנים שונים המוכרים כיום כסוגי הפירות השונים: לימונים, תפוזים, אשכוליות, מנדרינות וכו’.

ההדרים מתחילים את חייהם היצרניים בשנה השלישית ומגיעים לשיאם כאשר הם בני 10-30. צמיחת עצי ההדר מתקיימת בכמה גלים במשך השנה .פרט ללימונים ואתרוגים, שבהם אין מועדי לבלוב מוגדרים והלבלוב מתמשך במשך כל השנה, מועדי הצמיחה והלבלוב של ההדרים חלים ארבע פעמים בשנה .בשנים חמות רגילות, הלבלוב הנמרץ ביותר חל בפברואר-מרץ ומביא לצמיחה של הרבה ענפים קצרים עם ניצני פריחה, שמתרחשת במרץ-אפריל.

בישראל זהו אחד הענפים החקלאיים הוותיקים. בשיאו, בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, התפרשו הפרדסים על פני כ-420 אלף דונם, שהניבו כ-1.6 מיליון טון פרי בשנה, והיו אחד מענפי היצוא המובילים בישראל, בין השאר, של זנים ייחודיים לישראל, כדוגמת תפוז השמוטי. בעשורים האחרונים הצטמצם היקף גידול ההדרים בארץ מסיבות שונות, וכיום מגדלי הדרים בישראל מתמודדים עם אתגרי עלויות הייצור הגבוהות, לצד פיתוח מתמיד של זנים חדשים והשבחת זנים קיימים.

תנאי אקלים, קרקע ומים לגידול הדרים

אקלים

גידול הדרים אופייני לאקלים טרופי וסוב-טרופי, בתנאים צחיחים ולחים. עצי הדר רגישים לטמפרטורות נמוכות.

קרקע

כבכל גידול, תכונות הקרקע חשובות לתכנון משטר הדישון וההשקיה בהדרים. סוג הקרקע, התכונות הפיזיקליות והכימיות שלה, קרקע קלה או כבדה – כל אלה מגדירים את תאחיזת המים, קיבול הקטיונים החליפיים (CEC), המרקם והפוריות. בדיקת קרקע מודדת את תכולת החומרים האורגניים, את רמת ה-pH ואת החומרים המזינים הניתנים למיצוי. יעילות הבדיקות גדלה כאשר הן נערכות במשך מספר שנים רצופות ומתעדות מגמות.

טווח ה-pH האופטימלי בקרקע עבור הדרים הוא 6.0 עד 6.5, אם כי ניתן לגדל הדרים על מגוון רחב של קרקעות, כולל קרקע חומצית ובסיסית.

מים

בישראל מקורות שונים של מים: מים מותפלים, מי גשם, מי כנרת, מי קולחים מטופלים, מי מאגרים ומי בארות. תכולת מי ההשקיה משפיעה על שיקולי הדישון, בהתאם לחומרי ההזנה שהמים מכילים או חסרים. לכן, בתכנון משטר הדישון וההשקיה להדרים מומלץ תחילה לערוך אנליזה מפורטת של מי ההשקיה.

השקיה והזנה

השקיית הדרים

הדרים צעירים אינם יכולים להתמודד עם יובש וזקוקים להשקיה. עם זאת, עודף השקיה עלול לגרום למחלות שורש וריקבון. עצים צעירים לאחר נטיעה יש להשקות עד שני ליטרים ביום בטפטוף קרוב לגזע, וככל שהעץ מתבגר יש להרחיק את הטפטפות ולעבור להשקיה בהתאם לסוג הקרקע: מ-1-2 פעמים בשבוע בקרקעות כבדות ועד השקיה כל יום-יומיים בקרקעות קלות.

דישון הדרים

כבכל גידול, תכנית דישון להדרים נבנית בהתאם לאיכות המים, רמת ה-pH והמטען החשמלי של הקרקע, הרכב יסודות הזנה וריכוזם. עצי הדר עם מספיק מים ודשנים יניבו יבול גבוה ואיכותי באופן עקבי. יסוד הזנה יחיד שיהיה מתחת לרמת הזמינות הקריטית, ישפיע על צמיחת היבול והתשואה, גם אם שאר הנוטריינטים יהיו באספקה ​​מספקת.

שתילים צעירים יש להתחיל לדשן כחודש לאחר הנטיעה. מומלץ לדשן באופן סדיר אחת למספר שבועות בדשן מורכב המיועד לעצי פרי. בקרקע שבה רמת הגיר גבוהה ומופיע צימוח כלורוטי, ניתן להוסיף כלאט ברזל ומיקרו-אלמנטים אחת לכמה חודשים.

בדיקות עלים

בדיקות עלים הן כלי שימושי לאיתור בעיות ולהתאמה של תכניות דשנים לעצי הדרים, להערכת יעילות תכנית דישון קיימת או להשוואה בין מספר טיפולי דשן. מכיוון שהדרים הם צמח רב-שנתי, אנליזה של העלים משקפת הצטברות והולכה של יסודות ההזנה בכל הצמח, כך שחוסר או עודף של יסוד הזנה בקרקע משתקף לעתים קרובות בעלה.

יש חשיבות למועד דגימת העלים, היות שריכוזי התזונה בהם משתנים ברציפות, וכן להשוואת תוצאות הבדיקות עם עונות קודמות.

מחסור בנוטריינטים בהדרים

חנקן – חנקן הוא אחד מחומרי ההזנה העיקריים של שורשי ההדרים. הוא מרכיב בחומצות אמינו, חלבונים, חומצות גרעין ורכיבים אחרים בצמח, וחיוני לתהליכים כמו חלוקת תאים, צמיחה ונשימה. מחסור כבד בחנקן מתבטא בעלווה בצבע ירוק בהיר-צהוב בכל העץ, ויגרום ליבול מוגבל.

אשלגן – פירות הדר צורכים כמויות גדולות של אשלגן בהשוואה לחומרי הזנה אחרים. בקרקעות חוליות ומנוקזות היטב, שיעורי צריכת האשלגן יכולים להתקרב לפי 1.25 מאלה של חנקן. אשלגן ידוע בהשפעתו על איכות הפרי, תורם להיווצרות הפרי ולשיפור גודל הפרי, הטעם והצבע. מחסור באשלגן עלול להוביל למחלות, לירידה ביבול ולנשירה מוקדמת של פרי.

מגנזיום – מחסור במגנזיום נפוץ בפרדסים, בעיקר בזנים לימוניים, סטסומה, טבוריים או זנים אחרים על כנות לימוניות, ומתאפיין באפקט ברונזה של עלים בוגרים. עצי הדר חסרי מגנזיום משירים בקלות עלים בתנאים קשים כמו מזג אוויר קר ויובש. שמירה על רמות מגנזיום מספיקות קריטית לבריאות העצים ופוריותם בטווח הארוך.

גופרית – גופרית היא מרכיב מפתח בחלבונים וחיונית לסינתזה של ויטמינים. במקרה של מחסור בגופרית עלולים להופיע תסמיני מחסור כגון עלים צהבהבים ועיכוב בצמיחה.

אבץ – מחסור באבץ בולט בסימפטומים שלו על פני העלה ועלול לפגוע בפוריות העץ על ידי נשירת פרחים, פירות ועלים, ובנוסף, לפגיעה בטיב הפרי. המחסור באבץ, כמו גם יסודות קורט אחרים, עלול לנבוע מתנאי pH גבוה בקרקע, המקשים על זמינות האבץ לעץ.

שיטות יישום בדישון הדרים

בגידול הדרים משתמשים בשתי שיטות היישום העיקריות: הדשיה באמצעות מערכת ההשקיה או בפיזור דשן מוצק סביב העץ, ודישון עלוותי באמצעות ריסוס.

יישום דרך הקרקע יעיל על פני  דישון עלוותי, עקב צריכת הדשן הגבוהה של עצי ההדר והאפשרות המוגבלת לספק את החסר דרך העלים. עם זאת, דישון דרך הקרקע עלול להישטף ולהיקבע לצורות שלא זמינות לצמחים. בריסוס עלוותי נרשמים פחות הפסדים, אולם ניתן ליישם רק כמויות קטנות של חומרים מזינים ורק חלקם יכולים לחדור לעלים. הריסוס יעיל גם כאשר הקרקע מתאפיינת ב-pH גבוה, דבר שפוגע בזמינות היסודות לצמח.

הדשיה בהדרים

בהדשיית הדרים יש להעדיף דשנים שבהם מרכיב החנקן בצורת אמון חנקתי. כאשר נדרש דישון חנקני בלבד רצוי לדשן באמון גופרתי חנקתי, שאותו ניתן לשלב עם יסודות משניים כסידן ומגנזיום וגם יסודות קורט כברזל, אבץ ומנגן. האגרונומים של דשנים מקבוצת ICL יוכלו להמליץ על שילוב המוצרים המשלימים שלנו, כדוגמת בר-קורט, ברטיף, קורטין אבץ וגרין.

אחת הסדרות המומלצות להדשיית הדרים היא משפחת דשני עידית מקטגוריית הדשנים הנוזליים המעורבים של דשנים מבית ICL. דשני עידית מספקים חנקן, זרחן ואשלגן ביחסים שונים ותורמים למקסום תוצאות הגידול ושיפור איכויות היבול. לשילוב מיקרו-אלמנטים מוצעת למגדלי ההדרים הסדרה המקבילה שרית.

למגדלי ההדרים המנקים את מערכת הטפטוף בחומצה מומלץ להכיר את פקסיד, חומר גבישי מסיס, חמוץ, המיוצר מ-PEAK וחומצה זרחתית, בעל הרכב של 0-60-20, כך שב-10 ק”ג לדונם, בנוסף לניקוי המערכת, השטח מדושן ב-6 יחידות זרחן ו-2 יחידות אשלגן.

ריסוס עלוותי בהדרים

הזנה עלוותית אינה מחליפה את ההזנה דרך הקרקע, אלא מתגברת אותה ומסייעת במצבים שבהם ההזנה דרך הקרקע אינה מספקת בדחיפות הרצויה מחסור מסוים, או כאשר יש יתרון מוכח בתגבור דרך העלווה ובהזנה של יסודות ההזנה ישירות לאתרי הפעולה שלהם: עלים, ניצני פריחה ופירות צעירים.

המוצרים המומלצים לדישון עלוותי בהדרים:

עלוומיד – אוריאה דלת ביורט, המקטין את סכנת השטיפה של הדישון הקרקעי, מעולה להשלמת חנקן באביב המוקדם, מחודש פברואר עד סוף הפריחה. במקרה של מחסור חריף בחנקן מומלץ לבצע ריסוס נוסף כעבור שבועיים. מומלץ לרסס בריכוז 1%-1.5%, לאספקת חנקן ישירות לאברי הצמח העל-קרקעיים.

אבצאון – תכשיר נוזלי לאספקת אבץ לעצים. בהדרים הריסוס הוא בריכוז של 0.3%, להרטבה מלאה כ-300 ליטרים לדונם, בתוספת משטח.

* ניתן לשלב ריסוס לתיקון מחסור באבץ עם עלוומיד – אוריאה דלת ביורט.

מגנזאון – תכשיר נוזלי לאספקת מגנזיום. הריסוס בפרדס בריכוז של 2%, להרטבה מלאה כ-300 ליטרים לדונם, בתוספת משטח.

יש לרסס בהתאם לתוצאות בדיקות עלים ולסימני מחסור. בפרדסים שבהם לא נבדקה תכולת המגנזיום בעלים, יש לרסס בקביעות אחת לשנתיים.

כשהמחסור במגנזיום חריף, רצוי לטפל שני טיפולים עוקבים בהפרש של 3-4 שבועות, ואין לשלב יסודות אחרים באותו ריסוס, למעט חנקן.

המגנזיום נקלט רק על ידי הלבלוב הצעיר. מומלץ לרסס החל מהשלב שבו העלים הצעירים מגיעים לכשני שלישים מגודלם הסופי.

מומלץ לרסס בלחות אוויר גבוהה ולהימנע מריסוס בחנקת אשלגן עד שבועיים לאחר הריסוס במגנזיום.

UP-50 – דשן אוריאה פוספט, מפחית קמטת ופגמי קליפה בהדרים.

7000B – דשן להשלמת מחסורי בורון.

נוטרי-ונט – מוצר הזנה עלוותית משולבת הכולל משטח מובנה.

עלותון 777 – הזנה עלוותית משולבת עם מיקרו-אלמנטים בכלאציה ברמה גבוהה, לעידוד צימוח.

עצי לימון
עץ קלמנטינות

ניסויים על הדרים

ג'יברלין ועלוומיד באורי
ישראל, 2004

25

כמות הפרי
הגדלת הפרי בלימון
ישראל, 2009

60

עלייה במניינים הגדולים

שאלות ותשובות

האגרונומים שלנו מקבלים שאלות רבות מהחקלאים בנושא גידול הדרים. לפניכם כמה שאלות נפוצות

  • דישון חנקני גורם לדחיית שבירת הצבע בפרי. בזנים המבכירים, שהופסק בהם הדישון בחודש יוני, מומלץ לחדש את הדישון

    עם שבירת הצבע או בסיום הקטיף. בזנים שבהם לא קיימת בעיה של צבע ירוק בקטיף – מומלץ להמשיך בדישון חנקני רצוף עד תום ההשקיה.

    בחלקות שיבולן גבוה, מומלץ להוסיף 20% חנקן למנה השנתית המתוכננת.

אם יש לכם שאלות נוספות, אתם מוזמנים ליצור קשר