היבטים כלליים של הדשיה

הדשיה מאפשרת ליישם נוטריאנטים באופן מדויק ביותר לפי דרישות ההזנה של הצמח. התועלת היא כפולה: מצד אחד, היא יכולה להגדיל את התנובה הפוטנציאלית של גידול על ידי הספקת נוטריאנטים מדויקת ובמועד; מצד שני, היא מאפשרת ליישם כמות קטנה יותר של נוטריאנטים משום שהיא מפחיתה הפסדים בשל שטיפה או התנדפות. כדי למקסם את התוצאות, המגדל צריך לעבוד באופן עקבי עם דשנים מסיסים במים לכל אורך מחזור ההשקיה. 

 

בחינת הפרמטרים 

לפני בניית תוכנית הדשיה, המגדלים צריכים לקחת בחשבון מספר פרמטרים: 

• קרקע: ניתוח בדיקות הקרקע הוא גורם מפתח בקביעת תוכנית הדישון; ידיעת רמת הנוטריאנטים בקרקע מאפשר למגדל להתאים את תוכנית הדישון (להוסיף או להוריד נוטריאנטים). ערך ההגבה (pH) של הקרקע מאפשר לחזות איזה נוטריאנטים יהיו זמינים עבור שורשי הצמח. 
• מים: אנליזה של המים חשובה כיוון שהיא מאפשרת למגדל לדעת איזה נוטריאנטים יספקו המים. הנוטריאנטים הנפוצים במים הם סידן (Ca), מגנזיום (Mg) וכלור (Cl). ידיעת ערך ההגבה של המים מאפשרת למגדל לבחור את הנוסחה הטובה ביותר לתנאים. לדוגמה, אם ערך ההגבה של המים גבוה והביקרבונט גבוה, המגדל יבחר דשנים חומציים, כדי לנטרל את הביקרבונטים ולהוריד את ערך ההגבה של המים (למידע נוסף, ראה ‘איכות המים’). 
• דרישות הגידול: הכרה של דרישות הנוטריאנטים של גידולים שונים במהלך מחזור הגידול מאפשר למגדל ליצור תוכנית דישון מדויקת שתוביל לתנובה מיטבית. 

 

המשתנים הדרושים להצלחה 

כדי לגדל בהצלחה יש צורך לקחת בחשבון משתנים רבים. מעבר לתנאי האקלים (כמו טמפרטורה, לחות, עוצמת אור), ערך הגבה, ורמות נוטריאנטים בקרקע, גורם חשוב נוסף הוא איכות המים שנעשה בהם שימוש להשקיית הגידולים. כאשר אנו מדברים על איכות מי ההשקיה, אנחנו מתייחסים לרמות הנוטריאנטים, ערך הגבה, מלחים (מבוטאים במוליכות: EC) וביקרבונטים. 

 

רמות נוטריאנטים 

הצמח מקבל יסודות מיקרו ומאקרו ממי ההשקיה. אם הרמה של הנוטריאנטים האלה והדרישות של הצמח ידועות, אנחנו יכולים לקבוע את מינון הדשן המיטבי וכך להימנע מדישון-יתר. 

 

ערך הגבה (pH) 

ערך ההגבה הוא רמת החומציות של הקרקע או המים, כפי שהוא מבוטא בסולם לוגריתמי בין 0 ל-14; 0 הוא חומצי ביותר ו-14 הוא בסיסי ביותר. ערך הגבה ניטרלי הוא 7. 

כל גידול צריך ערך הגבה ספציפי שיאפשר צמיחה והתפתחות אופטימליים. ערך ההגבה של מי ההשקיה חשוב בדיוק כמו ערך ההגבה של הקרקע שבה יגדלו הצמחים. רוב הגידולים צומחים ומשגשגים בסביבה שערך ההגבה שלה בין 5.5 ו-6.5. חשוב להבין שערך ההגבה משפיע ישירות על זמינות הנוטריאנטים החיוניים לצמיחה ולהתפתחות של הצמח. בערכי הגבה גבוהים (מעל 7-7.5) יכולת הצמחים לספוג זרחן, ברזל, בורון, נחושת ואבץ תתחיל להתעכב. כך צמחים סובלים מחוסרים אפילו כאשר משתמשים בדשנים שמספקים להם את הנוטריאנטים הדרושים. אם הפרמטרים האלה אינם ידועים, מפתה ליישם כמויות גדולות יותר של דשנים וכך עולה המליחות (EC) תבסביבת השורש. הדבר גם יכול לגרום לחוסר איזון אחר – לדוגמה, הפחתה של ספיחת המים והנוטריאנטים בידי הצמח בשל לחץ אוסמוטי גבוה הנוצר סביב השורשים עקב נוכחות מוגברת של מלחים מסיסים. 

 

קשיות המים 

קשיות המים היא גורם מפתח בקביעת איכות המים. סידן (Ca) ומגנזיום (Mg) משחקים תפקיד עיקרי בקשיות המים. המגדל צריך לבצע אנליזה למים כדי לבדוק את ערך ההגבה באופן מדויק. 

 

מוליכות חשמלית (EC): ריכוז מלחים 

ה-EC הוא ערך המבוטא ביחידות מיליסימנס/ס”מ (mS/cm). ערך ה-EC בתמיסה ההשקיה – הוא סכום ה-EC של מי ההשקיה וה-EC של הדשן המסיס במים – ערכי הEC אינם אמורים לעלות על 2-2.2. זאת ההמלצה עבור  גידולים בקרקע. דשנים מסיסים במים הם בעקרון מלחים, כך שכאשר הם מתמוססים ריכוז המלחים עולה. ערכי המליחות ניתנים בגרמים לליטר ולרוב מודפסים על האריזה.