הידרופוניקה: שיטת גידול ללא קרקע או מצע מנותק

הידרופוניקה היא שיטת גידול ללא קרקע או מצע גידול, שבה שורשי הצמחים נמצאים במגע עם תמיסת מים ודשן וניזונים ממנה בהתאם לצורכיהם. מטעמים כלכליים, הידרופוניקה משמשת, על פי רוב, גידולים בעלי מחזור גידול קצר, בין 10 ל-50 ימים, בהם מגוון גדול של זני חסה, צמחי תבלין, באק צ’וי, סלרי, בצל ירוק, תרד, קולורבי וקייל.

ישנן שתי שיטות מובילות בגידול בהידרופוניקה: האחת בבריכות (DWC – Deep Water Culture) והשנייה בתעלות (NFT – Nutrient Film Technique).

יתרונות וחסרונות

בהשוואה לגידול קונבנציונלי, הגידול בהידרופוניקה מספק יבולים גדולים פי 10 ליחידת שטח ליחידת זמן, תוך שימוש בכ-6% בלבד מכמות המים לייצור המזון, והפחתה ניכרת בשימוש בחומרי הדברה.  ההסבר לכך הוא בהורדת משתנה הקרקע ממכלול הגידול ואיתו הבעיות המאפיינות גידול קונבנציונלי, כמו מבנה קרקע לקוי, ניקוז לקוי ומרקם לא אחיד, כמו גם עשבים ופתוגנים הנישאים באדמה. ישנם גם חסרונות לגידול בהידרופוניקה, בעיקר גידול מאוד רגיש הדורש מעקב צמוד ודיוק רב, לעומת גידול בקרקע. כמו כן, נדרשת השקעה גדולה בתשתיות ביחס לגידול בקרקע.

תמיסת ההזנה

בחקלאות הידרופונית חייבים לספק את כל היסודות ההזנה החיוניים בתמיסת ההזנה. טבלה מס’ 1 מציגה ריכוזים רצויים ליסודות בתמיסת ההזנה. ירקות עליים עשויים להשתמש בנוסחה דו-שלבית: בשלב הראשון, בשבועיים הראשונים, נותנים כמחצית מהריכוז הסופי. לאחר מכן, עד לקטיף, מעלים לריכוז המלא. אפשר להכין את הדשנים כמו בכל גידול או להשתמש בדשן נוזלי מוכן. חשוב לזכור: תמיד מוסיפים את החומצה למים – אין להוסיף מים לחומצה.

טבלה 1: יסודות הזנה שיש לספק לצמחים בגידול בהידרופוניקה

כאשר מי ההשקיה באיכות טובה (EC=<0.8), ההמלצה היא להשתמש בדשן מורכב נוזלי כדוגמת דשן מור של דשנים מקבוצת ICL, בהרכב 4-2.5-6-2Ca-1Mg+6+600Mn. דשן זה מספק את מרבית יסודות ההזנה: חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגנזיום ומיקרו-אלמנטים, ואפשר לצרף אליו יסודות שנמצאים בחוסר בדשנים פשוטים או מורכבים מסיסים.

בנוסף, כדאי להחזיק במלאי את הדשנים הבאים לאיזון תמיסת ההזנה:

בקרת תמיסת ההזנה

בקרת תמיסת ההזנה חשובה מאוד, במיוחד בשיטת התעלות, כאשר נפח המים שזורם בתעלות לא גדול (כ-4 מ”ק לדונם), והשינויים בהרכב התמיסה מתרחשים במהירות. במערכת כזאת כדאי שיהיו בחלקה מדpH  ומד EC אונליין, שיאפשרו לעקוב אחרי הפרמטרים האלו באופן רציף.

בנוסף, יש לעקוב אחרי ריכוז החנקה במים, וגם לנטר נוכחות ניטריט במים, שמעיד על חוסר חמצן במים או חוסר מיקרובים דיניטריפקנטיים. כל מגדל חייב לבצע בדיקות שבועיות של פרמטרים אלו, כולל טמפרטורת המים.

מומלץ להחזיק גם ערכות למדידת כלורידים וחמצן מומס במים. בנוסף לבקרה בשדה, יש לבצע אנליזה במעבדה לכל יסודות ההזנה פעם במחזור גידול, כדי לשמור על איזון של תמיסת ההזנה לאורך שנים.

בגידול בבריכות עמוקות אין צורך להוסיף דשנים בתדירות גבוהה. אפשר להוסיף מים ודשנים פעם בשבוע. חומרי ההזנה הנקלטים במהירות מהתמיסה כולם ניידים בצמחים, ואלה מאחסנים אותם בשורשים, בגבעולים או בעלים ומניעים אותם מחדש לפי הצורך בתהליך שנקרא טרנסלוקציה. דוגמא לכך ניתן לראות לעתים קרובות בבדיקות מעבדה של ריכוז המנגן (Mn). ריכוזו בתמיסת ההזנה כל כך נמוך, עד שאינו ניתן למדידה, וזאת למרות ריכוזים יחסים גבוהים שמוסיפים לתמיסה, ואילו בעלים נמצא מנגן בשפע.

מבחינת בקרה, בגידול בבריכות יש לעקוב מקרוב אחר ה-pH, יחד עם רמות החמצן, המלחים המסיסים והטמפרטורה.

לסיכום, הידרופוניקה היא מערכת מאוד מחייבת ותובענית, הדורשת כמות רבה של ידע בייצור, ניסיון, מיומנות טכנית והשקעה כספית בהשוואה למערכות חממה רבות אחרות. מגדל שיעמוד בדרישות היומיומיות של הייצור, יוכל לראות הצלחה מעמלו.