המלצות הזנה בגידול תפוח אדמה

תפוח אדמה – מידע כללי

תפוח אדמה הוא צמח עשבוני חד-שנתי ממשפחת הסולניים, שמוצאו בהרי האנדים שבאמריקה הדרומית, שם היה בשימוש האינדיאנים המקומיים. במאה ה-16 הובאו תפוחי האדמה לספרד ולאנגליה, והפכו למקור מזון מרכזי באירופה. כיום נפוץ גידול תפוחי אדמה במרבית העולם, והוא מהווה מקור המזון הרביעי בחשיבותו בעולם, לאחר אורז, חיטה ותירס, והיחיד שאינו גידול גרעינים.

גידול מסחרי של תפוחי אדמה

הריבוי המסחרי של תפוחי אדמה נעשה בדרך כלל מפקעות או מחלקי פקעות. גידול מזרעים מורכב יותר ומשמש בעיקר לטיפוח זנים חדשים. השורשים מתפתחים עם התעוררות הפקעות בקרקע, ומתפתחים לשורשים רבים ושטחיים. הגבעולים מתפתחים עם התעוררות העיניים על הפקעות, מהן גדלים ומתפתחים מספר גבעולים ראשיים וגבעולי משנה מעל פקעת,. צימוח הגבעולים מסתיים בדרך כלל עם הפריחה.

מבסיס הגבעולים מתפתחים גבעולים תת-קרקעיים בעלי צמיחה אופקית ואלה מסתיימים בפקעת (גבעול מעובה), שבה נאגרים חומרי התשמורת, בעיקר עמילן, והיא החלק הנאכל (להבדיל מהבטטה, שבה החלק הנאכל הוא שורש צדדי מעובה). מבחינה כלכלית. לפקעות צורות שונות בהתאם לזן: עגולה, מוארכת, שטוחה ועוד, וצבע חיצוני שונה: לבן, צהוב, ורדרד או אדום. העיניים, שהן ניצני הצימוח, מרוכזות בקודקוד, ויכולות להיות שטחיות או שקועות, בהתאם לזן.

בפקעת טרייה לאחר האסיף יש ריכוז גבוה של מעכבי צמיחה. בהמשך יש ירידה בכמות מעכבי הצמיחה והתפתחות של חומרי צמיחה, שגורמים להפיכת העמילן לסוכרים, בעיקר באזורי העיניים הקודקודיות, ומאוחר יותר בשאר העיניים של הפקעת. שינוי תנאים אלה מאפשר לפקעת ללבלב ולנבוט. מפקעת כזו מקבלים צמח עם גבעולים ספורים בעלי צימוח חזק. ככל שהפקעות מאוחסנות זמן רב יותר, מתקבל לבלוב של מספר רב יותר של עיניים וגבעולים רבים יותר, אולם הצימוח שלהם חלש יותר.

גידול תפוחי אדמה בסתיו, בתנאים של יום קצר, גורם להקדמה ביצירת פקעות, להבשלה מוקדמת וליבול נמוך יותר בהשוואה לגידול בתקופת האביב, בתנאי יום מתארך, שמניב צימוח חזק, דחייה ביצירת הפקעות ויבול סופי גבוה יותר. תקופת הצימוח של תפוחי אדמה נמשכת 100-150 ימים, בהתאם לעונת השנה ולזן.

לקראת הוצאת הפקעות נוהגים “לשרוף” את הנוף באמצעים כימיים כדי למנוע הדבקת הפקעות במחלת הכימשון ולגרום לקליפת הפקעת להבשיל. בבתי האריזה הפקעות עוברות רחיצה ומיון לפי גודל. הפקעות הטובות נשמרות בבתי קירור ומשמשות לאספקה שוטפת במשך כל השנה. פקעות פחות טובות משווקות באופן מידי, ופקעות קטנות או באיכות נמוכה מועברות לעיבוד תעשייתי לייצור עמילן, כוהל, אצטון ומוצרים תעשייתיים אחרים ולהזנת בעלי חיים.

האויב הגדול ביותר של צמחי תפוחי האדמה הוא מחלת הכימשון, המלווה את הגידול מאות שנים, ובמאה ה-19 אף גרמה לרעב ולתמותה של מיליוני אנשים באירופה ולהגירה גדולה לאמריקה. מאז ועד היום ממשיכים החוקרים לחפש דרכים לשפר את ההתמודדות עם המחלה, כשבשנים האחרונות נוספה התחממות האקלים כגורם בעל השפעה מרכזית.

גידול תפוחי אדמה בישראל

לארץ הובאו תפוחי האדמה בסוף המאה ה-19 על ידי פקידי הברון למושבות הראשונות שהוקמו. כיום משתרעים שטחי גידול תפוחי האדמה בישראל  על כ-135 אלף דונם, מהם מיוצרים כ-600 אלף טון תפוחי אדמה בשנה, מהם 220 אלף טון לייצוא, 280 אלף טו לשוק המקומי והשאר לתעשייה. הישראלי הממוצע צורך כ-35 ק”ג תפוחי אדמה בשנה, לעומת כ-72 ק”ג בממוצע במדינות אירופה.

הגידול בישראל נעשה בשתי עונות: עונת הסתיו נזרעת בחודשים ספטמבר-נובמבר, התוצרת נאספת בין דצמבר לאפריל ומיועדת ליצוא ולשיווק מידי בשוק המקומי. עונת האביב נזרעת בדרך כלל בחודשים דצמבר וינואר, האיסוף במאי וביוני, כשהיבול מיועד כולו לשוק המקומי, כולל קירור לשיווק בסתיו.

בישראל מגדלים עשרות זנים בלבד מתוך אלפי הזנים המוכרים בעולם, כשהשוק המקומי צורך מספר קטן יחסית של זנים. בשנת 2018 היו חמשת הזנים בעלי הקליפה האדומה השכיחים ביותר ברשתות השיווק בישראל: דזירה, קנברה, רודאו, מוצארט ורוזנה, ובעלי הקליפה הלבנה השכיחים: סיפרה, מונדיאל, וינסטון, ואלור, וויואלדי.

נהוג לייבא לישראל פקעות לריבוי פעם בשנה בעיקר מהולנד, אירלנד, סקוטלנד וארצות אחרות בצפון אירופה. בדרך כלל מייבאים פקעות לעונת האביב, בעוד שלזריעה בסתיו ובחורף משתמשים בפקעות מעונת האביב שגדלו בתנאים מבוקרים.

מאפייני קרקע בגידול תפוחי אדמה

תפוחי אדמה גדלים במגוון של קרקעות, החל מחולות ועד חרסית, כולן בעלות יכולות אחיזת מים שונות. אדמת תפוחי אדמה אידיאלית צריכה להיות בנויה ומנוקזת היטב, כדי לאפשר אוורור שורשים תקין והתפתחות פקעת עם נגיעות מינימלית של מחלות שורשים.

תפוחי אדמה מעדיפים קרקעות בעלות pH של 5.5 עד 7.0 ומליחות נמוכה. עם זאת, בפועל תפוחי אדמה גדלים ב-pH בין 4.5 ל-8.5 ולכך יש השפעה ברורה על זמינותם של חומרים מזינים מסוימים. בערכי pH נמוכים יותר תפוחי האדמה עלולים לסבול מרעלות יונית של אלומיניום ומתכות כבדות אחרות, כמו גם מזמינות מוגבלת של זרחן או מוליבדן. בערכי pH מעל 7.5, ניתן להפחית את זמינות חומרי ההזנה, בפרט של זרחן ומיקרו-נוטריאנטים, למרות שכמויות כוללות גבוהות של יסודות אלו עשויות להיות בקרקע.

דרישות נוטריאנטים

הערכת צריכת הנוטריינטים - ק"ג נוטריינט / טון פקעות:

	N	P2O5	K2O	MgO	SO3	CaO
	ק"ג/דונם	ק"ג/דונם	ק"ג/דונם	ק"ג/דונם	ק"ג/דונם	ק"ג/דונם
פקעות	0.3	0.15	0.65	0.04	0.07	0.05
ביומסה על קרקעית	0.19	0.06	0.53	0.02	0.04	0.025

תפקיד הנוטריאנטים

מאפיין עיקרי	N	P2O5	K2O	MgO	CaO	SO3
תנובה	++	+	++	+	+/-	+/-
גודל הפקעת	++		++	+
משקל הפקעת	++	+	++
הבשלת הקליפה	-				+	+
פציעה וטיפול	-	+	++		++
צבע הפקעת (השחרה פנימית)	+/-		+
תכולת חומר יבש	-	+/-	-	+/-
תכולת עמילן	-	+	+/-

+ = שיפור

– = הפחתה

+/- = תוצאות שונות, בהתאם לשיעור הנוטריאנטים המיושמים

מקור: IPI bulletin – Fertilizing for high yield | POTATO

תסמיני מחסור בנוטריאנטים

נוטריאנט	תיאור
חנקן	העלים ירוקים חיוורים (כלורוזה כללית)
	העלים הישנים נותרים צהובים, בעוד שעלים צעירים מקבלים צבע כהה יותר
	הצמחים ייצרו פחות גבעולים ופקעות
זרחן	גדילת הצמח מעוכבת
	צבע כהה מהרגיל
	הצד התחתון של העלה אפור ירוק
	במקרה של חוסר חמור, העלעלים מסתלסלים כלפי מעלה.
	התופעה מתרחשת בקרקעות גיריות וכבדות, שבהן הזרחן יכול להתקבע
אשלגן	מחסור באשלגן גורם בדרך כלל למראה חרוך עם פיגמנטציה שחורה וקצוות נקרוטיים (רקמות מתות)
	התסמינים מופיעים בעלים הצעירים בגודל מלא
	התופעה נפוצה בקרקעות קלות עקב מיצוי קל יותר.
סידן	ייתכן שלא יופיע מחסור מתון של סידן, אך במצבים חמורים שולי העלים עלולים להיפגע
	כתמים חומים עשויים להופיע מסביב לקצה השלוחה של הפקעת
	תיתכן היסדקות חמורה של קליפת הפקעת
	המחסורים חמורים יותר בקרקעות בעלות pH קטן מ-5
מגנזיום	כלורוזה של שולי העלה בעלים מבוגרים. תסמיני הצהבה מופיעים תחילה בעלים המבוגרים עקב ניידות החומר
	כלורוזה כללית, אך העורקים נותרים ירוקים
	המראה הצרוב נגרם עקב נמק בין עורקי העלה
	התופעה יכולה להתרחש בקרקעות חוליות וכתוצאה מיישום רמות גבוהות של אשלגן
גופרית	התסמינים דומים לאלה של מחסור בחנקן, אך תסמיני מחסור מתרחשים תחילה בעלים הצעירים (ההצהבה דומה לזו שנגרמת ממחסור בחנקן)
	כלורוזה כללית
	ההצהבה אחידה וגורפת
	יכולה להתרחש בקרקעות חמרה חולית

צמחי תפוח אדמה עם עלים בריאים

תפוחי אדמה שנאספו במצב אופטימלי