השפעת דישון על גדילה ויבול של עץ תמר בשנותיו הראשונות

התמרים הם ענף המטעים המרכזי באזור הערבה. בשנים האחרונות הייתה שתילה מאסיבית של מטעי תמרים בערבה ובבקעה. עם זאת, ההכנסות בשנים האחרונות פחתו, כך שגבר הצורך בייעול ובשיפור הגידול כדי למקסם את ההכנסות ולהחזיר מהר ככל הניתן את ההשקעות. כיום אין די ידע על השפעות הדישון על עצי תמר צעירים מזן מג’הול, על הכדאיות הדישון, על הרכב הדשן הרצוי ועל ההשפעה על היבול העתידי. כמו כן, הדעות בעניין חלוקות בקרב המגדלים, ומחקר זה עתיד לספק כלי בקבלת החלטות עבורם.

מטרת המחקר העיקרית היא לבחון את השפעת הדישון בחנקן, זרחן ואשלגן בתחילת הגידול על התפתחות עץ התמר מזן מג’הול ועל פוטנציאל היבול העתידי בתנאי הערבה.

הניסוי התקיים במטע מסחרי של קיבוץ קטורה. העצים נטעו ביוני 2018 הטיפולים החלו בנובמבר 2018 אחרי קליטת העצים. נבחנו חמישה טיפולים וביניהם שלושה טיפולי הדשיה שבחנו הרכב שונה של חנקן, זרחן ואשלגן: NPK NK , ו- NP. כל זאת, מול טיפול ללא דישון (A), וטיפול שהחל לקבל דשן NPK מתחילת שנת 2022 לפני הגדיד הראשון (A+). מנת החנקן השנתית בטיפולים  NP, NK,NPK וA+ היתה 3 ק”ג, מנת הזרחן השנתית בטיפולים  NP,NPK ו- A+ היתה 0.29 ק”ג, ומנת האשלגן השנתית בטיפולים  NK, NPK  ו-A+ היתה 4.2 ק”ג.

עצים שדושנו (NPK NK , ו- NP) גדלו יותר באופן משמעותי ומובהק מהעצים שלא דושנו. בדומה לצימוח גם יבול התמרים שהחל מהשנה הרביעית וגדל עם השנים היה גבוה משמעותית ומובהק בטיפולי הדישון בהשוואה לטיפול שלא דושן. עצים שהדישון בהם החל 3 שנים משתילה (+A) גדלו והניבו טוב יותר בהשוואה לעצים ללא דישון. בשנת הגידול השישית תנובת העצים בטיפול זה היתה דומה לטיפולים שדושנו מתחילת הניסוי. ניתוח התוצאות מצביע על כך שבתנאי הגידול החנקן היה הגורם המשפיע על הגידול והיבול.

שיטות וחומרים

הניסוי מתקיים בשטחי קיבוץ קטורה, בחלקת “דיונה” שבה נטועים כ-800 עצים, שנטעו ביוני 2018. החלקה מושקית במים מליחים ברמת מוליכות חשמלית של כ-4 דציסימנס/מ’, עם כ-700 מ”ג/ל’ כלורידים. הטיפולים התחילו בנובמבר 2018 לאחר קליטת העצים.

מבנה הניסוי הינו בלוקים באקראי, בכל טיפול נמדדו כ-15 עצים המוקפים בעצי שוליים.

נבחנו חמישה טיפולים, המוצגים בטבלה 1. שלושה טיפולי הדשיה בחנו הרכב שונה של חנקן, זרחן ואשלגן מול טיפול ביקורת ללא דישון. טיפול נוסף לא דושן בשלושת שנות הניסוי הראשונות (זהה לטיפול הביקורת) והחל לקבל דשן (זהה לטיפול NPK) מינואר 2022. מטרת טיפול זה לבחון את השפעת הדישון רק משנת הניבה הראשונה.

טיפולי ההדשיה יושמו בדשן נוזלי ביחסי חנקן, זרחן ואשלגן מתאימים המפורטים בטבלה 1. ריכוז החנקן במים עמד על כ-35 מג/ל’ ובהתאמה שאר היסודות כאשר ריכוז הזרחן בטיפול NP, NPK וA+ היה זהה וכך גם ריכוז האשלגן בטיפול NK NPK וA+.

נבחרו 2 מדדים לבחינת התפתחות העץ: היקף הגזע וגובה העץ אשר נמדדו אחת לשנה בכל עצי המעקב. החל מהשנה השנייה נספרו כמות התפרחות וקצב יצאת המתחלים שהגיחו מידי שנה. בכל הטיפולים התבצע מעקב רציף אחר מי הטפטפת. בנוסף, אחת לשנה נלקחו 5 דגימות קרקע מכל טיפול. הדגימה נלקחה בסמוך לעץ בעומקים של: 0-20, 20-40 ו-40-60 ס”מ. אנליזות הכימיות של המים והקרקע בוצעו במעבדת דשנים וחומרים כימיים בע”מ ובמו”פ ערבה דרומית. מעונת 2022 התבצע מעקב אחר היבול הנגדד, היבול נשקל בנפרד לכל עץ ונשלח לבדיקת איכות בבית האריזה ערדום (תוצאות האיכות לא יוצגו כאן).

טבלה 1: פירוט טיפולי הניסוי

* N, P₂O₅, K₂O

תוצאות

דיגום קרקע – באיור 1 מוצגים תוצאות ריכוזי המינרלים בקרקע לפני הנטיעה (שנת 2018) ובדיגום שנלקח בשנת 2023 לאחר 6 שנות ניסוי. הדיגום בוצע בעומקים 0-20, 20-40 ו-40-60 ס”מ. הקרקע לפני השתילה היתה דלה בחנקן וזרחן אך הרבה פחות דלה באשלגן (איור A1). ריכוז החנקן בקרקע בכל הטיפולים בהם יושם דשן לאחר 6 שנים היה גבוה משמעותית ומובהק בהשוואה לקרקע ללא יישום דשן (טיפול A). ריכוז החנקן בקרקע בטיפול NK היה  גבוה באופן מובהק מטיפול NPK (איור 1B). בבדיקת רמת הזרחן בקרקע ניכר הבדל לא מובהק  בריכוז הזרחן בקרקע בין הטיפולים בהם יושם זרחן (A+, NP, NPK) לבין אלו שלא (A, NK) (איור 1C). באופן דומה, ריכוז האשלגן בקרקע בין הטיפולים בהם יושם אשלגן (A+, NK, NPK) היה גבוה (לא מובהק בכל הטיפולים) בהשוואה לטיפולים בהם לא יושם אשלגן (NP, A)  (איור 1D).

איור 1. ריכוזי חנקן זרחן ואשלגן בקרקע

(A) ריכוזי חנקן זרחן ואשלגן בקרקע בתחילת הניסוי שנת 2018 (B) ריכוז החנקן הכללי בקרקע בשנת 2023 במ”ג/ק”ג קרקע. (C) ריכוז הזרחן בקרקע בבדיקת אולסן בשנת 2023 במ”ג/ק”ג קרקע. (D) ריכוז האשלגן בקרקע שנת 2023 במ”ג/ל’. ערכים מייצגים ממוצע של שלושת העומקים וקווים אנכים בעמודות מייצגים סטיית תקן של 3 חזרות. האותיות מעל העמודות מייצגות מובהקות סטטיסטית במבחן Tukey HSD, P<0.05.

מדדי צימוח – במהלך הניסוי נמדדו שני מדדי  צימוח: היקף ה”גזע” והתארכותו (איור  A2). כל העצים צמחו במהלך 6 שנות הניסוי (איורים C, 2D2). לכל טיפולי הדישון היתה השפעה חיובית על התפתחות העץ כפי שזה מתבטא בעיקר בהתארכות ה”גזע”. השפעה שהתחילה בשנה הראשונה והתחזקה עם השנים. בשלושת טיפולי הדישון שיושמו בכל השנים התארכות הגזע היתה משמעותית ומובהקת בהשוואה לטיפול שלא דושן (איור 2B). התארכות הגזע בטיפול שדושן רק ב-3 השנים האחרונות היתה גדולה בהשוואה לזה שלא דושן כלל וקטנה בהשוואה לשאר הטיפולים. היקף הגזע הושפע במעט מטיפולי הדישון ובניתוח של צימוח נטו לא נמצא הבדל מובהק לטיפולי הדישון (איור B2).

איור 2. התפתחות העצים – גובה והיקף ה”גזעים”

(A) המחשה של אופן מדידת היקף וגובה העצים בניסוי. גובה מהקרקע לבסיס הלולב והיקף בבסיס דור הכפות התחתון. (B) גידול נטו בגובה הגזע והיקף הגזע הממוצע לכל טיפול בס”מ לאחר 6 שנים של ניסוי. (C) גובה גזע בס”מ לאורך כל שנות הניסוי. (D) היקף גזע בס”מ לאורך כל שנות הניסוי. האותיות מעל העמודות מייצגות מובהקות סטטיסטית במבחן Tukey HSD, P<0.05.

פוריות העצים – כפי שניתן לראות באיור 3 לאורך שנות הניסוי העצים שקיבלו דישון חנקני הוציאו יותר תפרחות ביחס לטיפול הביקורת שלא קיבל דשן כלל. כמו-כן טיפול A+ שהחל לקבל דישון החל משנת 2022 הגיב לכך במהירות וכבר בשנת 2023 הוציא מספר תפרחות גבוה באופן מובהק מהביקורת (איור 3A).

מועד יציאת המתחלים והתפרחות נמדד מידי שנה תוצאות מוצגות באיור 3. באופן כללי נמצא כי בכל טיפולי הדישון קצב ומועד יציאת המתחלים מוקדם יותר מאשר בטיפול שלא קיבל דשן כלל. בולטת תגובת העץ החיובית לדישון לאחר 3 שנים ללא דישון בטיפול +A (איורים 3B-D).

איור 3. פוריות העצים – מספר תפרחות וקצב יציאת מתחלים

(A) טבלה מסכמת של מספר התפרחות (ידות) שיצאו בממוצע לכל טיפול, אותיות מסמלות מובהקות סטטיסטית בין הטיפולים באותה השנה מספרים בסוגריים מסמלים מספר ידות סופי בגדיד. (B-C) תמונה של טיפול NPK לעומת טיפול A בתחילת פברואר 2024, מוקף באדום אזור יציאת המתחלים. (D) אחוז יציאת המתחלים בפברואר ביחס לכל הידות שיצאו לכל עץ. הגרף מייצג ממוצע לכל טיפול. האותיות מעל העמודות מייצגות מובהקות סטטיסטית במבחן Tukey HSD, P<0.05.

מדדי יבול  – החל מהגדיד הראשון בשנת 2022 נשקל היבול לכל עצי הניסוי. עם השנים היבול הלך וגדל בכל הטיפולים. כפי שניתן לראות באיור 4 היבול הנגדד בכל עונה היה גבוה באופן מובהק בשלושת טיפולי ההדשיה (NP,NK,NPK) בהשוואה לטיפול שאינו מדושן (A), וגבוה יותר גם ביחס ל- A+ אך רק בשנת ההנבה הראשונה.

איור 4. יבול תמרים כללי שנתי ורב שנתי לעץ.

כל ערך מייצג ממוצע יבול שנתי של טיפול בק”ג. קוים אנכיים מיצגים סטית תקן. האותיות מעל העמודות מייצגות מובהקות סטטיסטית לכל שנה בנפרד במבחן Tukey HSD, P<0.05.

סיכום ומסקנות

מטרת המחקר היתה לבחון את תגובת עצי תמר צעירים לדישון ואת מועד יישום הדשן. העצים גדלו בערבה בקרקע עניה והושקו במים מליחים. הניסוי התקיים שש שנים. בשלושת השנים הראשונות נאספו נתונים על גידול וצמיחה של העץ ובשלושת השנים האחרונות נוסף גם מידע על פוריות ויבול. שלושת טיפולי הדישון שנבחרו כללו טיפול בו ניתנו שלושת יסודות ההזנה: חנקן, זרחן ואשלגן, טיפול שבו ניתנו חנקן וזרחן, וטיפול בו ניתן חנקן ואשלגן. במבנה זה של טיפולים ניתן לבחון את התרומה של זרחן ואשלגן מול טיפול מיטבי לעומת טיפול ללא דישון.

המידע שהתקבל מבדיקות המים (תוצאות לא מוצגות) ומבדיקות הקרקע, מצביע על תפעול תקין של המערכת הניסויית כאשר ניתן לראות צבירה של חנקן, אשלגן וזרחן בקרקע בטיפולים המדושנים לעומת הטיפול הלא מדושן (איור 1).

כל העצים גדלו במהלך השנים. בניסוי נאספו נתוני היקף גזע וגובהו לאורך שש שנות הניסוי (איור 2). היקף הגזע נמצא כמדד בעל רגישות פחותה לטיפולי הדישון. לעומת זאת, קצב צמיחת העץ לגובה מתגבר עם השנים והושפע מטיפולי הדישון. באופן מובהק ומשמעותי גובה הגזע היה גדול בטיפולים המדושנים בכל השנים בהשוואה לטיפול שלא דושן. יתרון מסויים ומובהק בגובה הגזע התקבל בטיפול NP בהשוואה לטיפול NPK. הגזע התארך יותר בדישון המאוחר (טיפול +A) בהשוואה לטיפול הלא מדושן (לא מובהק) ועדיין לא בקצב של הטיפול המקביל שקיבל דשן זהה בכל שנות הניסוי (טיפול NPK).

קצב הופעת התפרחות בעצים שדושנו היה מהיר יותר מטיפול שלא דושן, מדד זה צריך בחינה נוספת על מנת להבין את מידת השפעתו על החנטה והתפתחות הפרי, או כאינדיקטור למצב חיוניות העץ. מידע זה מעניין כיוון שלא נבדק בעבר הקשר בין קצב הופעת התפרחות לדישון.

דישון השפיע באופן מובהק על יבול התמרים כבר מהגדיד הראשון (איור 4). בכל העצים שדושנו  לכל אורך הניסוי יבול התמרים היה גבוה ומובהק מהיבול שהתקבל בעצים שלא דושנו. העובדה שעצים שלא דושנו בזרחן (טיפול NK) ועצים שלא דושנו באשלגן (טיפול NP) הניבו לפחות כמו עצים שדושנו בכל שלושת המינרלים (טיפול NPK), מצביעה על כך שהגורם המגביל ליבול בתנאי הניסוי שנבחנו הינו חנקן בלבד. כלומר שלזרחן ולאשלגן שיושמו לא היתה תרומה לעליה ביבול.

טיפול A+ התחיל לקבל דשן בינואר 2022, ובשתי שנות הניבה הראשונות לא חל שיפור ביבול בהשוואה לטיפולים שדושנו מתחילת הניסוי. לעומת זאת, בשנת הגדיד השלישית (2024) טיפול זה הניב יבול גבוה מהטיפול הלא מדושן ונבדל סטטיסטית רק מטיפול NK. מדדי הצימוח של העצים שדושנו באיחור הגיבו בצורה שונה (איור 2), וניכר שיפור מהיר ותגובה לדישון החנקני תוך שנה אחת בלבד. כמו כן, גם נצפתה תגובה מהירה בכמות התפרחות שהגיחה בשנה העוקבת לתחילת הדישון החנקני (איור 3). תוצאה זו מלמדת על חיוניות הדישון החנקני בתמר והיכולת לאושש ולשקם מטע צעיר שסובל מחוסרי הזנה בזמן קצר.

לסיכום, בתנאי הניסוי הנוכחי הראנו שלדישון חנקני ישנה השפעה חיובית ומובהקת על מדדי הצימוח ועל היבול של עצי תמר בשנות הגידול הראשונות. יישום מאוחר של חנקן ממזער את הנזק ונדרשים לפחות שנתיים עד שהעץ מניב כעץ מדושן.

תודות

למרכז להזנה ודישון של הצמח (CFPN) – על הסיוע במימון המחקר.

לקרן שה”מ – על הסיוע במימון המחקר.

למועצת הצמחים, ‘שולחן תמר’ – על הסיוע במימון המחקר.

למו”פ יוטבתה – על התמיכה והעזרה בהקמת הניסוי.

לקיבוץ קטורה – על תרומת המטע לטובת הניסוי.