ווטסאפ
טוויטר
מייל
העתק קישור יעילות הדשן פיק (MKP) בהדברת מחלת הקימחון בכרם
30
פיכמן,רמה"ג,ישראל
30
מסקנות עיקריות
- הדברת קימחון: התוצאות המובאות מעידות שוב כי יתכן שילובם של הטיפולים עם הדשן פיק, ובעיקר של טיפול האלטרנציה, והתכשיר 122-R בתוכנית ההדברה כנגד מחלת הקימחון ובכך להגדיל את “סל” החומרים מקבוצות שונות ובעלי מנגנוני פעולה שונים, העומדים לרשות החקלאי. לתכשיר 122-R נמצא יתרון על פני יתר התכשירים. על אף שכל הפורמולציות היו יעילות בהדברת קימחון, כפי שהתבטאה בחומרת הנגיעות על האשכול. לחלק מהפורמולציות החדשות לא נמצא יתרון בהדברת קימחון, בהשוואה לדשן פיק עם משטח טריטון בלבד.
- פיטוטוקסיות: הדשן פיק בריכוז של 2% הראה סימני צריבות (פיטוטוקסיות) על חלק מהעלים, אך לא על הגרגרים והאשכולות. כל פורמולציות בריכוז של 1% לא היו פיטוטוקסיות בכל שלבי הגידול.
- השפעה על מדדי הבשלה ואיכות המיץ: הטיפולים בדשן פיק ושתי הפורמולציות החדשות שלו גרמו לדחיה קלה בהבשלה כפי שזה בא לידי ביטוי ברמת סוכר נמוכה יותר ורמת חומצה גבוהה יותר מאשר בטיפול הסטנדרט. ערכי ה PH היו זהים.
מטרה
- לבחון את יעילות הפורמולציות החדשות כנגד קימחון, בהשוואה לצמחי בקורת לא מטופלים ולדשן פיק עם משטח טריטון בלבד, ולטיפול משקי עם גופרטיב. כמו כן נבחנה ההשפעה הפיטוטוקסיות של כל אחת מהפורמולציות החדשות על הגידול במהלך העונה.
- לבחון את השפעת פורמולציות נבחרות על איכות המיץ (PH, רמת סוכר וחומצה כללית) בעת הבציר, בהשוואה לטיפול המשקי.
תוצאות הניסוי
תחנות הניסוי
פיכמן,רמה"ג,ישראל
גידול
כרמי גפן יין
מוצר
פיק 0-51-34
הערכות
יעילות פורמולציות חדשות של פיק כנגד קימחון והשפעה על איכות התירוש
טיפולים
הניסוי בוצע בכרם יין מסחרי (כרם ‘פיכמן’ בצפון רמת הגולן, בזן “שרדונה” הרגיש לקימחון) בבלוקים באקראי וכלל 5 חזרות לכל טיפול עם 6-9 גפנים לחזרה ועם שורות גבול מפרידות בין שורות הטיפול. הגפנים רוססו שש פעמים עד נגר במרסס רובים של 100 ליטר (דגם דגניה PSI 200) במרווחים של כ 14 ימים במהלך עונת הגידול, החל משלב שריגים באורך של כ 10-14 ס”מ ועד לשלב הבוחל. הפריחה בגפנים בחלקה זו החלה בתאריך 25.5.02 ונמשכה כ-10 ימים.
התכשירים והטיפולים שנבחנו היו:
- הדשן פיק בריכוז 1% עם משטח טיבולין בריכוז 0.05%.
- התכשיר 2-R בריכוז 1%.
- התכשיר 2-R 1% באלטרנציה עם הטיפול המשקי.
- התכשיר 88-R – 1%.
- התכשיר 122-R – 1% = PKS.
- התכשיר 15-R – 1%.
- התכשיר גופרטיב בריכוז 1% כטיפול משקי (סטנדרט).
- בקורת – גפנים לא מטופלות.
הריסוסים החלו ב 25.4.02 (שריגים באורך של 10-14 ס”מ) ונמשכו במרווחים של 14 ימים בין הריסוסים. בסך הכל ניתנו 6 ריסוסים במהלך העונה עד לתחילת בוחל.
הערכת נגיעות בקימחון: הערכת הנגיעות בחלקת הניסוי בכרם פיכמן בוצעה בשני מועדים שונים במהלך תקופות הגידול. הערכת נגיעות ראשונה בוצעה בתאריך 4.7.02, 11 ימים לאחר הריסוס החמישי ואילו הערכת הנגיעות השניה בוצעה בתאריך 16.7.02, 9 ימים לאחר הריסוס השישי. הנגיעות על הגרגרים והאשכולות הוערכה על 10 אשכולות שנבחרו באקראי מכל אחת מארבע גפנים מרכזיות בכל אחת מחמש החזרות שבכל טיפול. בסך הכל הוערכו 200 אשכולות מכל טיפול בכל אחד משני המועדים. ההערכה על האשכולות התבססה על אחוז שטח האשכול המכוסה בקימחון על פי נגיעות מ 0-100% (משטח האשכול הנגוע בקימחון).
בחינת ההשפעה על מדדי הבשלה ואיכות המיץ. בחינה זו בוצעה יום אחד לפני הבציר המסחרי בכרם בתאריך 19.9.02. חמשה אשכולות נבצרו באקראי מכל אחת מארבע גפנים מרכזיות מכל אחת מחמש חזרות לטיפול, והובאו למעבדה. מכל אשכול הורדו באקראי 10 גרגרים (כ-3 גרגרים מכל חלק תחתון, אמצעי ועליון של כל אשכול) מכל אחד מ- 20 האשכולות בכל חזרה ונסחטו יחדיו. נבדק ה- PH של המיץ, וכמות הסוכרים הכללית (BRIX) שבמיץ נבדקה בעזרת רפרקטומטר. כמות החומצה (TA) המוצגת כחומצה טרטרית נבדקה על ידי טיטור בעזרת תמיסת NaOH (M 0.1). חשוב לציין כי מדדי הבשלה אלו בבציר מצביעים על איכות התירוש והיין שייוצר מענבים אלו.
ניתוח התוצאות: בוצע ניתוח שונות (ANOVA) של התוצאות ולאחר טרנספורמציה של הנתונים, נערך מבחן סטטיסטי (0.05>P) רב תחומי של DUNCAN לבחינת מובהקות סטטיסטית בין ממוצעי הטיפולים עבור חומרת הנגיעות על האשכולות (אחוז שטח הכיסוי בקימחון על האשכולות) ואחוז האשכולות הנגועים בקימחון וכן עבור מדדי איכות המיץ
טיפולים
הניסוי בוצע בכרם יין מסחרי (כרם ‘פיכמן’ בצפון רמת הגולן, בזן “שרדונה” הרגיש לקימחון) בבלוקים באקראי וכלל 5 חזרות לכל טיפול עם 6-9 גפנים לחזרה ועם שורות גבול מפרידות בין שורות הטיפול. הגפנים רוססו שש פעמים עד נגר במרסס רובים של 100 ליטר (דגם דגניה PSI 200) במרווחים של כ 14 ימים במהלך עונת הגידול, החל משלב שריגים באורך של כ 10-14 ס”מ ועד לשלב הבוחל. הפריחה בגפנים בחלקה זו החלה בתאריך 25.5.02 ונמשכה כ-10 ימים.
התכשירים והטיפולים שנבחנו היו:
- הדשן פיק בריכוז 1% עם משטח טיבולין בריכוז 0.05%.
- התכשיר 2-R בריכוז 1%.
- התכשיר 2-R 1% באלטרנציה עם הטיפול המשקי.
- התכשיר 88-R – 1%.
- התכשיר 122-R – 1% = PKS.
- התכשיר 15-R – 1%.
- התכשיר גופרטיב בריכוז 1% כטיפול משקי (סטנדרט).
- בקורת – גפנים לא מטופלות.
הריסוסים החלו ב 25.4.02 (שריגים באורך של 10-14 ס”מ) ונמשכו במרווחים של 14 ימים בין הריסוסים. בסך הכל ניתנו 6 ריסוסים במהלך העונה עד לתחילת בוחל.
הערכת נגיעות בקימחון: הערכת הנגיעות בחלקת הניסוי בכרם פיכמן בוצעה בשני מועדים שונים במהלך תקופות הגידול. הערכת נגיעות ראשונה בוצעה בתאריך 4.7.02, 11 ימים לאחר הריסוס החמישי ואילו הערכת הנגיעות השניה בוצעה בתאריך 16.7.02, 9 ימים לאחר הריסוס השישי. הנגיעות על הגרגרים והאשכולות הוערכה על 10 אשכולות שנבחרו באקראי מכל אחת מארבע גפנים מרכזיות בכל אחת מחמש החזרות שבכל טיפול. בסך הכל הוערכו 200 אשכולות מכל טיפול בכל אחד משני המועדים. ההערכה על האשכולות התבססה על אחוז שטח האשכול המכוסה בקימחון על פי נגיעות מ 0-100% (משטח האשכול הנגוע בקימחון).
בחינת ההשפעה על מדדי הבשלה ואיכות המיץ. בחינה זו בוצעה יום אחד לפני הבציר המסחרי בכרם בתאריך 19.9.02. חמשה אשכולות נבצרו באקראי מכל אחת מארבע גפנים מרכזיות מכל אחת מחמש חזרות לטיפול, והובאו למעבדה. מכל אשכול הורדו באקראי 10 גרגרים (כ-3 גרגרים מכל חלק תחתון, אמצעי ועליון של כל אשכול) מכל אחד מ- 20 האשכולות בכל חזרה ונסחטו יחדיו. נבדק ה- PH של המיץ, וכמות הסוכרים הכללית (BRIX) שבמיץ נבדקה בעזרת רפרקטומטר. כמות החומצה (TA) המוצגת כחומצה טרטרית נבדקה על ידי טיטור בעזרת תמיסת NaOH (M 0.1). חשוב לציין כי מדדי הבשלה אלו בבציר מצביעים על איכות התירוש והיין שייוצר מענבים אלו.
ניתוח התוצאות: בוצע ניתוח שונות (ANOVA) של התוצאות ולאחר טרנספורמציה של הנתונים, נערך מבחן סטטיסטי (0.05>P) רב תחומי של DUNCAN לבחינת מובהקות סטטיסטית בין ממוצעי הטיפולים עבור חומרת הנגיעות על האשכולות (אחוז שטח הכיסוי בקימחון על האשכולות) ואחוז האשכולות הנגועים בקימחון וכן עבור מדדי איכות המיץ
תוצאות
א. נגיעות בקימחון
התוצאות המובאות בטבלה 1 מראות כי כל הטיפולים נבדלו באופן מובהק מטיפול הבקרת והיו יעילים בהדברת המחלה, כפי שהתבטא בהערכת חומרת הנגיעות על האשכולות הנגועים. ניתוח התוצאות מראה כי הפורמולציות של הדשן פיק כמו 2-R באלטרנציה עם גופרטיב או 122-R, היו יעילות מאד בהדברת קימחון, כפי שזה בא לידי ביטוי גם באחוז האשכולות (שכיחות) הנגועים בשתי הערכות הנגיעות שבוצעו בניסוי זה. יעילות ההדברה בשני טיפולים אלו היתה דומה לזו שנצפתה על ידי ריסוס בגופרטיב כטיפול המשקי (טבלה 1). עוד נמצא כי אחוז האשכולות הנגועים בגפנים שטופלו בדשן פיק בריכוז של 1% עם טיבולין הי קצת יותר גבוה משלושת הטיפולים הנ”ל, אך לא לא מובהק באופן סטטיסטי. לא נמצא יתרון לפורמולציות האחרות של הדשן פיק כמו 2-R לבד או 88-R , או 15-R בלבד בהדברת הקימחון, בהשוואה לדשן פיק עם טיבולין בלבד. על אף שהתוצאות לגבי חומרת הנגיעות (% שטח אשכול נגוע) היו דומות בכל הטיפולים, הרי שאחוז האשכולות הנגועים היה גבוה יותר (35%-30), בהשוואה ל- 13.5% בטיפול הדשן פיק, על אף שהבדלים אלו לא היו מובהקים באופן סטטיסטי (טבלה 1, בהערכת נגיעות שניה).
ב. פיטוטוקסיות
בכל הטיפולים המובאים בטבלה 1 (פיק ופורמולציות שונות בריכוז של 1%), לא נצפתה פיטוטוקסיות על הצמח כולל שלבי פריחה וגרגרים וכן על העלים. אולם כאשר רוסס הדשן פיק בריכוז של 2% עם טיבולין (שני גפנים בכל אחת משתי חזרות של טיפול הבקורת), נצפו כתמי צריבות (פיטוטוקסיות) בצורת כתמים חומים-מתייבשים על חלק מהעלים.
ג. השפעה על מדדי הבשלה ואיכות המיץ בבציר
המדדים המתקבלים בבדיקת המיץ של הגרגרים מגפנים שטופלו בשתי הפורמולציות האחרות נראה כי קיימת דחייה קלה בהבשלה. עובדה זו באה לידי ביטוי ברמות סוכר נמוכות יותר ורמת חומצה כללית גבוהה יותר, בהשוואה לטיפול הסטנדרט בגופרטיב. ערכי ה PH בכל הטיפולים היו זהים. ערכי רמת הסוכר ורמת חומצה כללית בטיפול בגופרטיב הם ברמה האופטימלית לזן שרדונה. התוצאות של הדשן פיק לא נבדלו באופן סטטיסטי מאלו של גופרטיב ואילו אלו של שתי הפורמולציות האחרות נבדלו באופן מובהק מגופרטיב. תוצאות אלו מאששות ממצאים מהעבר לגבי הדשן פיק לבד. השוני בתוצאות אלו יכול אולי לנבוע מכך ששתי הפורמולציות מכילות מרכיבים אחרים שלא קיימים בדשן בלבד.
ניסויים נוספים
דישון עלוותי בנוטרי-ונט להגדלת יבול ושמן בזית
ישראל, 200153
הגדלת הגלעין בשקד באמצעות ריסוס עלוותי של נוטרי-ונט בוסטר
ישראל, 20097
בחינת השפעת ריסוס עלוותון 777 על התאוששות צמחים
ישראל, 201730
